תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


ישעיהו פרק מד

א ועתה שמע, יעקוב עבדי; וישראל, בחרתי בו.  ב כה-אמר יהוה עושך ויוצרך מבטן, יעזרך:  אל-תירא עבדי יעקוב, וישורון בחרתי בו.  ג כי אצוק-מים על-צמא, ונוזלים על-יבשה; אצוק רוחי על-זרעך, וברכתי על-צאצאיך.  ד וצמחו, בבין חציר, כערבים, על-יבלי-מים.  ה זה יאמר ליהוה אני, וזה יקרא בשם-יעקוב; וזה, יכתוב ידו ליהוה, ובשם ישראל, יכנה.  {פ}

ו כה-אמר יהוה מלך-ישראל וגואלו, יהוה צבאות:  אני ראשון ואני אחרון, ומבלעדיי אין אלוהים.  ז ומי-כמוני יקרא, ויגידהא ויערכהא לי, משומי, עם-עולם; ואותייות ואשר תבואנה, יגידו למו.  ח אל-תפחדו, ואל-תרהו--הלוא מאז השמעתיך והגדתי, ואתם עדיי; היש אלוה מבלעדיי, ואין צור בל-ידעתי.  ט יוצרי-פסל כולם תוהו, וחמודיהם בל-יועילו; ועדיהם המה, בל-יראו ובל-יידעו--למען יבושו.  י מי-יצר אל, ופסל נסך--לבלתי, הועיל.  יא הן כל-חבריו יבושו, וחרשים המה מאדם; יתקבצו כולם יעמודו, יפחדו יבושו יחד.  יב חרש ברזל, מעצד, ופעל בפחם, ובמקבות ייצרהו; ויפעלהו, בזרוע כוחו--גם-רעב ואין כוח, לא-שתה מים וייעף.  יג חרש עצים, נטה קו, יתארהו בשרד, יעשהו במקצועות ובמחוגה יתוארהו; ויעשהו כתבנית איש, כתפארת אדם לשבת בית.  יד לכרות-לו ארזים--וייקח תרזה ואלון, ויאמץ-לו בעצי-יער; נטע אורן, וגשם יגדל.  טו והיה לאדם, לבער, וייקח מהם ויחם, אף-ישיק ואפה לחם; אף-יפעל-אל וישתחו, עשהו פסל ויסגוד-למו.  טז חצייו, שרף במו-אש, על-חצייו בשר יאכל, יצלה צלי וישבע; אף-יחום ויאמר האח, חמותי ראיתי אור.  יז ושאריתו, לאל עשה לפסלו; יסגוד-לו וישתחו, ויתפלל אליו, ויאמר הצילני, כי אלי אתה.  יח לא ידעו, ולא יבינו:  כי טח מראות עיניהם, מהשכיל ליבותם.  יט ולא-ישיב אל-ליבו, ולא דעת ולא-תבונה לאמור, חצייו שרפתי במו-אש ואף אפיתי על-גחליו לחם, אצלה בשר ואוכל; ויתרו לתועבה אעשה, לבול עץ אסגוד.  כ רועה אפר, לב הותל הטהו; ולא-יציל את-נפשו ולא יאמר, הלוא שקר בימיני.  {ס}

כא זכור-אלה יעקוב, וישראל כי עבדי-אתה; יצרתיך עבד-לי אתה, ישראל לא תינשני.  כב מחיתי כעב פשעיך, וכענן חטאותיך; שובה אליי, כי גאלתיך.  כג רונו שמיים כי-עשה יהוה, הריעו תחתייות ארץ, פצחו הרים רינה, יער וכל-עץ בו:  כי-גאל יהוה יעקוב, ובישראל יתפאר.  {ס}

כד כה-אמר יהוה גואלך, ויוצרך מבטן:  אנוכי יהוה, עושה כול--נוטה שמיים לבדי, רוקע הארץ מאיתי.  כה מפר אותות בדים, וקוסמים יהולל; משיב חכמים אחור, ודעתם יסכל.  כו מקים דבר עבדו, ועצת מלאכיו ישלים; האומר לירושלים תושב, ולערי יהודה תיבנינה, וחורבותיה, אקומם.  כז האומר לצולה, חורבי; ונהרותייך, אוביש.  כח האומר לכורש רועי, וכל-חפצי ישלים; ולאמור לירושלים תיבנה, והיכל תיווסד.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


יש לך שאלה או הערה?