תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


ישעיהו פרק מו

א כרע בל, קורס נבו--היו עצביהם, לחיה ולבהמה; נשואותיכם עמוסות, משא לעייפה.  ב קרסו כרעו יחדיו, לא יכלו מלט משא; ונפשם, בשבי הלכה.  {פ}

ג שמעו אליי בית יעקוב, וכל-שארית בית ישראל--העמוסים, מני-בטן, הנשואים, מני-רחם.  ד ועד-זקנה אני הוא, ועד-שיבה אני אסבול; אני עשיתי ואני אשא, ואני אסבול ואמלט.  {ס}

ה למי תדמיוני, ותשוו; ותמשילוני, ונדמה.  ו הזלים זהב מכיס, וכסף בקנה ישקולו; ישכרו צורף ויעשהו אל, יסגדו אף-ישתחוו.  ז יישאוהו על-כתף יסבלוהו ויניחוהו תחתיו, ויעמוד--ממקומו, לא ימיש; אף-יצעק אליו ולא יענה, מצרתו לא יושיענו.  {ס}

ח זכרו-זאת, והתאוששו; השיבו פושעים, על-לב.  ט זכרו ראשונות, מעולם:  כי אנוכי אל ואין עוד, אלוהים ואפס כמוני.  י מגיד מראשית אחרית, ומקדם אשר לא-נעשו; אומר עצתי תקום, וכל-חפצי אעשה.  יא קורא ממזרח עיט, מארץ מרחק איש עצתי; אף-דיברתי, אף-אביאנה--יצרתי, אף-אעשנה.  {ס}

יב שמעו אליי, אבירי לב--הרחוקים, מצדקה.  יג קירבתי צדקתי לא תרחק, ותשועתי לא תאחר; ונתתי בציון תשועה, לישראל תפארתי.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


יש לך שאלה או הערה?