תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


ישעיהו פרק נא

א שמעו אליי רודפי צדק, מבקשי יהוה; הביטו אל-צור חוצבתם, ואל-מקבת בור נוקרתם.  ב הביטו אל-אברהם אביכם, ואל-שרה תחוללכם:  כי-אחד קראתיו, ואברכהו וארבהו.  ג כי-ניחם יהוה ציון, ניחם כל-חורבותיה, וישם מדברה כעדן, וערבתה כגן-יהוה; ששון ושמחה יימצא בה, תודה וקול זמרה.  {ס}

ד הקשיבו אליי עמי, ולאומי אליי האזינו:  כי תורה, מאיתי תצא, ומשפטי, לאור עמים ארגיע.  ה קרוב צדקי יצא ישעי, וזרועיי עמים ישפוטו; אליי איים יקוו, ואל-זרועי ייחלון.  ו שאו לשמיים עיניכם והביטו אל-הארץ מתחת, כי-שמיים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה--ויושביה, כמו-כן ימותון; וישועתי לעולם תהיה, וצדקתי לא תיחת.  {פ}

ז שמעו אליי יודעי צדק, עם תורתי בליבם:  אל-תיראו חרפת אנוש, ומגידופותם אל-תיחתו.  ח כי כבגד יאכלם עש, וכצמר יאכלם סס; וצדקתי לעולם תהיה, וישועתי לדור דורים.  {ס}

ט עורי עורי לבשי-עוז, זרוע יהוה--עורי כימי קדם, דורות עולמים; הלוא את-היא המחצבת רהב, מחוללת תנין.  י הלוא את-היא המחרבת ים, מי תהום רבה; השמה, מעמקי-ים--דרך, לעבור גאולים.  יא ופדויי יהוה ישובון, ובאו ציון ברינה, ושמחת עולם, על-ראשם; ששון ושמחה ישיגון, נסו יגון ואנחה.  {ס}

יב אנוכי אנוכי הוא, מנחמכם; מי-את ותיראי מאנוש ימות, ומבן-אדם חציר יינתן.  יג ותשכח יהוה עושך, נוטה שמיים ויוסד ארץ, ותפחד תמיד כל-היום מפני חמת המציק, כאשר כונן להשחית; ואיה, חמת המציק.  יד מיהר צועה, להיפתח; ולא-ימות לשחת, ולא יחסר לחמו.  טו ואנוכי, יהוה אלוהיך, רוגע הים, ויהמו גליו; יהוה צבאות, שמו.  טז ואשים דבריי בפיך, ובצל ידי כיסיתיך; לנטוע שמיים וליסוד ארץ, ולאמור לציון עמי-אתה.  {ס}

יז התעוררי התעוררי, קומי ירושלים, אשר שתית מיד יהוה, את-כוס חמתו; את-קובעת כוס התרעלה, שתית--מצית.  יח אין-מנהל לה, מכל-בנים ילדה; ואין מחזיק בידה, מכל-בנים גידלה.  יט שתיים הנה קוראותייך, מי ינוד לך; השוד והשבר והרעב והחרב, מי אנחמך.  כ בנייך עולפו שכבו, בראש כל-חוצות--כתוא מכמר; המלאים חמת-יהוה, גערת אלוהייך.  כא לכן שמעי-נא זאת, ענייה; ושכורת, ולא מיין.  {פ}

כב כה-אמר אדונייך יהוה, ואלוהייך יריב עמו, הנה לקחתי מידך, את-כוס התרעלה--את-קובעת כוס חמתי, לא-תוסיפי לשתותה עוד.  כג ושמתיה ביד-מוגייך, אשר-אמרו לנפשך שחי ונעבורה; ותשימי כארץ גווך, וכחוץ לעוברים.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


יש לך שאלה או הערה?