תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


ישעיהו פרק נד

א רוני עקרה, לא ילדה; פצחי רינה וצהלי לא-חלה, כי-רבים בני-שוממה מבני בעולה אמר יהוה.  ב הרחיבי מקום אוהלך, ויריעות משכנותייך יטו--אל-תחשוכי; האריכי, מיתרייך, ויתדותייך, חזקי.  ג כי-ימין ושמאל, תפרוצי; וזרעך גויים יירש, וערים נשמות יושיבו.  ד אל-תיראי כי-לא תבושי, ואל-תיכלמי כי לא תחפירי:  כי בושת עלומייך תשכחי, וחרפת אלמנותייך לא תזכרי-עוד.  ה כי בועלייך עושייך, יהוה צבאות שמו; וגואלך קדוש ישראל, אלוהי כל-הארץ ייקרא.  ו כי-כאישה עזובה ועצובת רוח, קראך יהוה; ואשת נעורים כי תימאס, אמר אלוהייך.  ז ברגע קטון, עזבתיך; וברחמים גדולים, אקבצך.  ח בשצף קצף, הסתרתי פניי רגע ממך, ובחסד עולם, ריחמתיך--אמר גואלך, יהוה.  {ס}

ט כי-מי נוח, זאת לי, אשר נשבעתי מעבור מי-נוח עוד, על-הארץ--כן נשבעתי מקצוף עלייך, ומגעור-בך.  י כי ההרים ימושו, והגבעות תמוטינה--וחסדי מאיתך לא-ימוש, וברית שלומי לא תמוט, אמר מרחמך, יהוה.  {ס}

יא ענייה סוערה, לא נוחמה; הנה אנוכי מרביץ בפוך, אבנייך, ויסדתיך, בספירים.  יב ושמתי כדכוד שמשותייך, ושערייך לאבני אקדח; וכל-גבולך, לאבני-חפץ.  יג וכל-בנייך, לימודי יהוה; ורב, שלום בנייך.  יד בצדקה, תיכונני; רחקי מעושק, כי-לא תיראי, וממחיתה, כי לא-תקרב אלייך.  טו הן גור יגור אפס, מאותי--מי-גר איתך, עלייך ייפול.  טז הנה אנוכי, בראתי חרש--נופח באש פחם, ומוציא כלי למעשהו; ואנוכי בראתי משחית, לחבל.  יז כל-כלי יוצר עלייך, לא יצלח, וכל-לשון תקום-איתך למשפט, תרשיעי; זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם, מאיתי--נאום-יהוה.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


יש לך שאלה או הערה?