תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


ישעיהו פרק נז

א הצדיק אבד, ואין איש שם על-לב; ואנשי-חסד נאספים באין מבין, כי-מפני הרעה נאסף הצדיק.  ב יבוא שלום, ינוחו על-משכבותם; הולך, נכוחו.  {ס}

ג ואתם קרבו-הנה, בני עוננה; זרע מנאף, ותזנה.  ד על-מי, תתענגו--על-מי תרחיבו פה, תאריכו לשון; הלוא-אתם ילדי-פשע, זרע שקר.  ה הניחמים, באלים, תחת, כל-עץ רענן; שוחטי הילדים בנחלים, תחת סעיפי הסלעים.  ו בחלקי-נחל חלקך, הם הם גורלך; גם-להם שפכת נסך, העלית מנחה--העל אלה, אינחם.  ז על הר-גבוה ונישא, שמת משכבך; גם-שם עלית, לזבוח זבח.  ח ואחר הדלת והמזוזה, שמת זכרונך:  כי מאיתי גילית ותעלי, הרחבת משכבך ותכרות-לך מהם--אהבת משכבם, יד חזית.  ט ותשורי למלך בשמן, ותרבי ריקוחייך; ותשלחי צירייך עד-מרחוק, ותשפילי עד-שאול.  י ברוב דרכך יגעת, לא אמרת נואש; חית ידך מצאת, על-כן לא חלית.  יא ואת-מי דאגת ותיראי, כי תכזבי, ואותי לא זכרת, לא-שמת על-ליבך; הלוא אני מחשה ומעולם, ואותי לא תיראי.  יב אני אגיד, צדקתך; ואת-מעשייך, ולא יועילוך.  יג בזעקך יצילוך קיבוצייך, ואת-כולם יישא-רוח ייקח-הבל; והחוסה בי ינחל-ארץ, ויירש הר-קודשי.  יד ואמר סולו-סולו, פנו-דרך; הרימו מכשול, מדרך עמי.  {ס}

טו כי כה אמר רם ונישא, שוכן עד וקדוש שמו--מרום וקדוש, אשכון; ואת-דכא, ושפל-רוח, להחיות רוח שפלים, ולהחיות לב נדכאים.  טז כי לא לעולם אריב, ולא לנצח אקצוף:  כי-רוח מלפניי יעטוף, ונשמות אני עשיתי.  יז בעוון בצעו קצפתי ואכהו, הסתר ואקצוף; וילך שובב, בדרך ליבו.  יח דרכיו ראיתי, וארפאהו; ואנחהו, ואשלם ניחומים לו ולאביליו.  יט בורא, ניב שפתיים; שלום שלום לרחוק ולקרוב, אמר יהוה--ורפאתיו.  כ והרשעים, כים נגרש:  כי השקט לא יוכל, ויגרשו מימיו רפש וטיט.  כא אין שלום, אמר אלוהיי לרשעים.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


יש לך שאלה או הערה?