תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


ישעיהו פרק סג

א מי-זה בא מאדום, חמוץ בגדים מבוצרה, זה הדור בלבושו, צועה ברוב כוחו; אני מדבר בצדקה, רב להושיע.  ב מדוע אדום, ללבושך; ובגדיך, כדורך בגת.  ג פורה דרכתי לבדי, ומעמים אין-איש איתי, ואדרכם באפי, וארמסם בחמתי; ויז נצחם על-בגדיי, וכל-מלבושיי אגאלתי.  ד כי יום נקם, בליבי; ושנת גאוליי, באה.  ה ואביט ואין עוזר, ואשתומם ואין סומך; ותושע לי זרועי, וחמתי היא סמכתני.  ו ואבוס עמים באפי, ואשכרם בחמתי; ואוריד לארץ, נצחם.  {ס}

ז חסדי יהוה אזכיר, תהילות יהוה, כעל, כול אשר-גמלנו יהוה; ורב-טוב לבית ישראל, אשר-גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו.  ח ויאמר אך-עמי המה, בנים לא ישקרו; ויהי להם, למושיע.  ט בכל-צרתם לו צר, ומלאך פניו הושיעם--באהבתו ובחמלתו, הוא גאלם; וינטלם וינשאם, כל-ימי עולם.  י והמה מרו ועיצבו, את-רוח קודשו; וייהפך להם לאויב, הוא נלחם-בם.  יא ויזכור ימי-עולם, משה עמו; איה המעלם מים, את רועי צאנו--איה השם בקרבו, את-רוח קודשו.  יב מוליך לימין משה, זרוע תפארתו; בוקע מים מפניהם, לעשות לו שם עולם.  יג מוליכם, בתהומות; כסוס במדבר, לא ייכשלו.  יד כבהמה בבקעה תרד, רוח יהוה תניחנו--כן ניהגת עמך, לעשות לך שם תפארת.  טו הבט משמיים וראה, מזבול קודשך ותפארתך:  איה קנאתך וגבורותיך, המון מעיך ורחמיך אליי התאפקו.  טז כי-אתה אבינו--כי אברהם לא ידענו, וישראל לא יכירנו:  אתה יהוה אבינו, גואלנו מעולם שמך.  יז למה תתענו יהוה מדרכיך, תקשיח ליבנו מיראתך; שוב למען עבדיך, שבטי נחלתך.  יח למצער, ירשו עם-קודשך; צרינו, בוססו מקדשך.  יט היינו, מעולם לא-משלת בם--לא-נקרא שמך, עליהם; לו-קרעת שמיים ירדת, מפניך הרים נזולו.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


יש לך שאלה או הערה?