תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב


ירמיהו פרק ה

א שוטטו בחוצות ירושלים, וראו-נא ודעו ובקשו ברחובותיה, אם-תמצאו איש, אם-יש עושה משפט מבקש אמונה--ואסלח, לה.  ב ואם חי-יהוה, יאמרו; לכן לשקר, יישבעו.  ג יהוה, עיניך הלוא לאמונה--הכית אותם ולא-חלו, כיליתם מיאנו קחת מוסר; חיזקו פניהם מסלע, מיאנו לשוב.  ד ואני אמרתי, אך-דלים הם; נואלו--כי לא ידעו דרך יהוה, משפט אלוהיהם.  ה אלכה-לי אל-הגדולים, ואדברה אותם--כי המה ידעו דרך יהוה, משפט אלוהיהם; אך המה יחדיו שברו עול, ניתקו מוסרות.  ו על-כן הכם אריה מיער, זאב ערבות ישודדם--נמר שוקד על-עריהם, כל-היוצא מהנה ייטרף:  כי רבו פשעיהם, עצמו משובותיהם.  ז אי לזאת, אסלח-לך--בנייך עזבוני, ויישבעו בלא אלוהים; ואשביע אותם וינאפו, ובית זונה יתגודדו.  ח סוסים מיוזנים, משכים היו; איש אל-אשת ריעהו, יצהלו.  ט העל-אלה לא-אפקוד, נאום-יהוה; ואם בגוי אשר-כזה, לא תתנקם נפשי.  {ס}

י עלו בשרותיה ושחתו, וכלה אל-תעשו; הסירו, נטישותיה, כי לא ליהוה, המה.  יא כי בגוד בגדו בי, בית ישראל ובית יהודה--נאום-יהוה.  יב כיחשו, ביהוה, ויאמרו, לא-הוא; ולא-תבוא עלינו רעה, וחרב ורעב לא נראה.  יג והנביאים יהיו לרוח, והדיבר אין בהם; כה ייעשה, להם.  {ס}

יד לכן, כה-אמר יהוה אלוהי צבאות, יען דברכם, את-הדבר הזה:  הנני נותן דבריי בפיך לאש, והעם הזה עצים--ואכלתם.  טו הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל, נאום-יהוה:  גוי איתן הוא, גוי מעולם הוא--גוי לא-תדע לשונו, ולא תשמע מה-ידבר.  טז אשפתו, כקבר פתוח; כולם, גיבורים.  יז ואכל קצירך ולחמך, יאכלו בניך ובנותיך--יאכל צאנך ובקרך, יאכל גפנך ותאנתך; ירושש ערי מבצריך, אשר אתה בוטח בהנה--בחרב.  יח וגם בימים ההמה, נאום-יהוה, לא-אעשה איתכם, כלה.  יט והיה, כי תאמרו, תחת מה עשה יהוה אלוהינו לנו, את-כל-אלה; ואמרת אליהם, כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלוהי נכר בארצכם--כן תעבדו זרים, בארץ לא לכם.  {פ}

כ הגידו זאת, בבית יעקוב; והשמיעוה ביהודה, לאמור.  כא שמעו-נא זאת, עם סכל ואין לב:  עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו.  כב האותי לא-תיראו נאום-יהוה, אם מפניי לא תחילו, אשר-שמתי חול גבול לים, חוק-עולם ולא יעברנהו; ויתגעשו ולא יוכלו, והמו גליו ולא יעברונהו.  כג ולעם הזה היה, לב סורר ומורה:  סרו, וילכו.  כד ולא-אמרו בלבבם, נירא נא את-יהוה אלוהינו, הנותן גשם יורה ומלקוש, בעיתו; שבועות חוקות קציר, ישמור-לנו.  כה עוונותיכם, הטו-אלה; וחטאותיכם, מנעו הטוב מכם.  כו כי-נמצאו בעמי, רשעים:  ישור כשך יקושים, הציבו משחית אנשים ילכודו.  כז ככלוב מלא עוף, כן בתיהם מלאים מרמה; על-כן גדלו, ויעשירו.  כח שמנו עשתו, גם עברו דברי-רע--דין לא-דנו, דין יתום ויצליחו; ומשפט אביונים, לא שפטו.  כט העל-אלה לא-אפקוד, נאום-יהוה; אם בגוי אשר-כזה, לא תתנקם נפשי.  {ס}

ל שמה, ושערורה, נהייתה, בארץ.  לא הנביאים ניבאו בשקר, והכוהנים ירדו על-ידיהם, ועמי, אהבו כן; ומה-תעשו, לאחריתה.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב


יש לך שאלה או הערה?