תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב


ירמיהו פרק ו

א העיזו בני בנימין, מקרב ירושלים, ובתקוע תקעו שופר, ועל-בית הכרם שאו משאת:  כי רעה נשקפה מצפון, ושבר גדול.  ב הנווה, והמעונגה, דמיתי, בת-ציון.  ג אליה יבואו רועים, ועדריהם; תקעו עליה אוהלים סביב, רעו איש את-ידו.  ד קדשו עליה מלחמה, קומו ונעלה בצוהריים; אוי לנו כי-פנה היום, כי יינטו צללי-ערב.  ה קומו ונעלה בלילה, ונשחיתה ארמנותיה.  {פ}

ו כי כה אמר, יהוה צבאות, כרתו עצה, ושפכו על-ירושלים סוללה; היא העיר הופקד, כולה עושק בקרבה.  ז כהקיר ביר מימיה, כן הקרה רעתה; חמס ושוד יישמע בה על-פניי, תמיד--חולי ומכה.  ח היווסרי, ירושלים--פן-תיקע נפשי, ממך:  פן-אשימך שממה, ארץ לא נושבה.  {פ}

ט כה אמר יהוה צבאות, עולל יעוללו כגפן שארית ישראל; השב, ידך, כבוצר, על-סלסילות.  י על-מי אדברה ואעידה, וישמעו--הנה ערלה אוזנם, ולא יוכלו להקשיב; הנה דבר-יהוה, היה להם לחרפה--לא יחפצו-בו.  יא ואת חמת יהוה מלאתי, נלאיתי הכיל--שפוך על-עולל בחוץ, ועל סוד בחורים יחדיו:  כי-גם-איש עם-אישה יילכדו, זקן עם-מלא ימים.  יב ונסבו בתיהם לאחרים, שדות ונשים יחדיו:  כי-אטה את-ידי על-יושבי הארץ, נאום-יהוה.  יג כי מקטנם ועד-גדולם, כולו בוצע בצע; ומנביא, ועד-כוהן--כולו, עושה שקר.  יד וירפאו את-שבר עמי, על-נקלה--לאמור, שלום שלום; ואין, שלום.  טו הובישו, כי תועבה עשו; גם-בוש לא-יבושו, גם-הכלים לא ידעו--לכן ייפלו בנופלים בעת-פקדתים ייכשלו, אמר יהוה.  {ס}

טז כה אמר יהוה עמדו על-דרכים וראו ושאלו לנתיבות עולם, אי-זה דרך הטוב ולכו-בה, ומצאו מרגוע, לנפשכם; ויאמרו, לא נלך.  יז והקימותי עליכם צופים, הקשיבו לקול שופר; ויאמרו, לא נקשיב.  יח לכן, שמעו הגויים; ודעי עדה, את-אשר-בם.  יט שמעי הארץ--הנה אנוכי מביא רעה אל-העם הזה, פרי מחשבותם:  כי על-דבריי לא הקשיבו, ותורתי וימאסו-בה.  כ למה-זה לי לבונה משבא תבוא, וקנה הטוב מארץ מרחק; עולותיכם לא לרצון, וזבחיכם לא-ערבו לי.  כא לכן, כה אמר יהוה, הנני נותן אל-העם הזה, מכשולים; וכשלו בם אבות ובנים יחדיו, שכן וריעו--ואבדו.  {פ}

כב כה אמר יהוה, הנה עם בא מארץ צפון; וגוי גדול, ייעור מירכתי-ארץ.  כג קשת וכידון יחזיקו, אכזרי הוא ולא ירחמו, קולם כים יהמה, ועל-סוסים ירכבו; ערוך, כאיש למלחמה, עלייך, בת-ציון.  כד שמענו את-שומעו, רפו ידינו; צרה, החזיקתנו--חיל, כיולדה.  כה אל-תצאו השדה, ובדרך אל-תלכו:  כי חרב לאויב, מגור מסביב.  כו בת-עמי חגרי-שק, והתפלשי באפר--אבל יחיד עשי לך, מספד תמרורים:  כי פתאום, יבוא השודד עלינו.  כז בחון נתתיך בעמי, מבצר; ותדע, ובחנת את-דרכם.  כח כולם סרי סוררים, הולכי רכיל נחושת וברזל; כולם משחיתים, המה.  כט נחר מפוח, מאש תם עופרת--לשוא צרף צרוף, ורעים לא ניתקו.  ל כסף נמאס, קראו להם:  כי-מאס יהוה, בהם.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב


יש לך שאלה או הערה?