תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב


ירמיהו פרק יא

א הדבר אשר היה אל-ירמיהו, מאת יהוה לאמור.  ב שמעו, את-דברי הברית הזאת; ודיברתם אל-איש יהודה, ועל-יושבי ירושלים.  ג ואמרת אליהם, כה-אמר יהוה אלוהי ישראל:  ארור האיש--אשר לא ישמע, את-דברי הברית הזאת.  ד אשר ציוויתי את-אבותיכם ביום הוציאי-אותם מארץ-מצריים מכור הברזל לאמור, שמעו בקולי ועשיתם אותם, ככול אשר-אצווה, אתכם; והייתם לי, לעם, ואנוכי, אהיה לכם לאלוהים.  ה למען הקים את-השבועה אשר-נשבעתי לאבותיכם, לתת להם ארץ זבת חלב ודבש--כיום הזה; ואען ואומר, אמן יהוה.  {פ}

ו ויאמר יהוה, אליי, קרא את-כל-הדברים האלה בערי יהודה, ובחוצות ירושלים לאמור:  שמעו, את-דברי הברית הזאת, ועשיתם, אותם.  ז כי העד העידותי באבותיכם, ביום העלותי אותם מארץ מצריים ועד-היום הזה, השכם והעד, לאמור:  שמעו, בקולי.  ח ולא שמעו, ולא-הטו את-אוזנם, וילכו, איש בשרירות ליבם הרע; ואביא עליהם את-כל-דברי הברית-הזאת, אשר-ציוויתי לעשות--ולא עשו.  {ס}

ט ויאמר יהוה, אליי:  נמצא-קשר באיש יהודה, וביושבי ירושלים.  י שבו על-עוונות אבותם הראשונים, אשר מיאנו לשמוע את-דבריי, והמה הלכו אחרי אלוהים אחרים, לעובדם; הפרו בית-ישראל, ובית יהודה, את-בריתי, אשר כרתי את-אבותם.  {ס}

יא לכן, כה אמר יהוה, הנני מביא אליהם רעה, אשר לא-יוכלו לצאת ממנה; וזעקו אליי, ולא אשמע אליהם.  יב והלכו ערי יהודה, ויושבי ירושלים, וזעקו אל-האלוהים, אשר הם מקטרים להם; והושע לא-יושיעו להם, בעת רעתם.  יג כי מספר עריך, היו אלוהיך יהודה; ומספר חוצות ירושלים, שמתם מזבחות לבושת--מזבחות, לקטר לבעל.  {ס}

יד ואתה, אל-תתפלל בעד-העם הזה, ואל-תישא בעדם, רינה ותפילה:  כי אינני שומע, בעת קוראם אליי--בעד רעתם.  {ס}

טו מה לידידי בביתי, עשותה המזימתה הרבים, ובשר-קודש, יעברו מעלייך:  כי רעתכי, אז תעלוזי.  טז זית רענן יפה פרי-תואר, קרא יהוה שמך--לקול המולה גדולה, הצית אש עליה, ורעו, דלייותיו.  יז ויהוה צבאות הנוטע אותך, דיבר עלייך רעה:  בגלל רעת בית-ישראל ובית יהודה, אשר עשו להם להכעיסני--לקטר לבעל.  {פ}

יח ויהוה הודיעני, ואדעה; אז, הראיתני מעלליהם.  יט ואני, ככבש אלוף יובל לטבוח; ולא-ידעתי כי-עליי חשבו מחשבות, נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים--ושמו, לא-ייזכר עוד.  כ ויהוה צבאות שופט צדק, בוחן כליות ולב; אראה נקמתך מהם, כי אליך גיליתי את-ריבי.  {ס}

כא לכן, כה-אמר יהוה על-אנשי ענתות, המבקשים את-נפשך, לאמור:  לא תינבא בשם יהוה, ולא תמות בידנו.  {פ}

כב לכן, כה אמר יהוה צבאות, הנני פוקד, עליהם:  הבחורים, ימותו בחרב, בניהם ובנותיהם, ימותו ברעב.  כג ושארית, לא תהיה להם:  כי-אביא רעה אל-אנשי ענתות, שנת פקודתם.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב


יש לך שאלה או הערה?