תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב


ירמיהו פרק טז

א ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.  ב לא-תיקח לך, אישה; ולא-יהיו לך בנים ובנות, במקום הזה.  {ס}

ג כי-כה אמר יהוה, על-הבנים ועל-הבנות, היילודים, במקום הזה; ועל-אימותם היולדות אותם, ועל-אבותם המולידים אותם--בארץ הזאת.  ד ממותי תחלואים ימותו, לא ייספדו ולא ייקברו--לדומן על-פני האדמה, יהיו; ובחרב וברעב, יכלו, והייתה נבלתם למאכל, לעוף השמיים ולבהמת הארץ.  {ס}

ה כי-כה אמר יהוה, אל-תבוא בית מרזח, ואל-תלך לספוד, ואל-תנוד להם:  כי-אספתי את-שלומי מאת העם הזה, נאום-יהוה--את-החסד, ואת-הרחמים.  ו ומתו גדולים וקטנים בארץ הזאת, לא ייקברו; ולא-יספדו להם--ולא יתגודד, ולא ייקרח להם.  ז ולא-יפרסו להם על-אבל, לנחמו על-מת; ולא-ישקו אותם כוס תנחומים, על-אביו ועל-אימו.  ח ובית-משתה לא-תבוא, לשבת אותם, לאכול, ולשתות.  {פ}

ט כי כה אמר יהוה צבאות, אלוהי ישראל, הנני משבית מן-המקום הזה לעיניכם, ובימיכם--קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה.  י והיה, כי תגיד לעם הזה, את כל-הדברים, האלה; ואמרו אליך, על-מה דיבר יהוה עלינו את כל-הרעה הגדולה הזאת, ומה עווננו ומה חטאתנו, אשר חטאנו ליהוה אלוהינו.  יא ואמרת אליהם, על אשר-עזבו אבותיכם אותי נאום-יהוה, וילכו אחרי אלוהים אחרים, ויעבדום וישתחוו להם; ואותי עזבו, ואת-תורתי לא שמרו.  יב ואתם הרעותם לעשות, מאבותיכם; והנכם הולכים, איש אחרי שרירות ליבו-הרע, לבלתי, שמוע אליי.  יג והטלתי אתכם, מעל הארץ הזאת, על-הארץ, אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם; ועבדתם-שם את-אלוהים אחרים, יומם ולילה, אשר לא-אתן לכם, חנינה.  {פ}

יד לכן הנה-ימים באים, נאום-יהוה; ולא-ייאמר עוד חי-יהוה, אשר העלה את-בני ישראל מארץ מצריים.  טו כי אם-חי-יהוה, אשר העלה את-בני ישראל מארץ צפון, ומכול הארצות, אשר הדיחם שמה; והשיבותים, על-אדמתם, אשר נתתי, לאבותם.  {פ}

טז הנני שולח לדייגים רבים, נאום-יהוה--ודיגום; ואחרי-כן, אשלח לרבים ציידים, וצדום מעל כל-הר ומעל כל-גבעה, ומנקיקי הסלעים.  יז כי עיניי על-כל-דרכיהם, לא נסתרו מלפניי; ולא-נצפן עוונם, מנגד עיניי.  יח ושילמתי ראשונה, משנה עוונם וחטאתם, על, חללם את-ארצי:  בנבלת שיקוציהם ותועבותיהם, מלאו את-נחלתי.  {פ}

יט יהוה עוזי ומעוזי, ומנוסי--ביום צרה; אליך, גויים יבואו מאפסי-ארץ, ויאמרו אך-שקר נחלו אבותינו, הבל ואין-בם מועיל.  כ היעשה-לו אדם, אלוהים; והמה, לא אלוהים.  כא לכן, הנני מודיעם, בפעם הזאת, אודיעם את-ידי ואת-גבורתי; וידעו, כי-שמי יהוה.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב


יש לך שאלה או הערה?