תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב


ירמיהו פרק כג

א הוי רועים, מאבדים ומפיצים את-צאן מרעיתי--נאום-יהוה.  {ס}

ב לכן כה-אמר יהוה אלוהי ישראל, על-הרועים הרועים את-עמי, אתם הפיצותם את-צאני ותדיחום, ולא פקדתם אותם; הנני פוקד עליכם את-רוע מעלליכם, נאום-יהוה.  ג ואני, אקבץ את-שארית צאני, מכול הארצות, אשר-הדחתי אותם שם; והשיבותי אתהן על-נווהן, ופרו ורבו.  ד והקימותי עליהם רועים, ורעום; ולא-ייראו עוד ולא-ייחתו ולא ייפקדו, נאום-יהוה.  {ס}

ה הנה ימים באים נאום-יהוה, והקימותי לדויד צמח צדיק; ומלך מלך והשכיל, ועשה משפט וצדקה בארץ.  ו בימיו תיוושע יהודה, וישראל ישכון לבטח; וזה-שמו אשר-יקראו, יהוה צדקנו.  {פ}

ז לכן הנה-ימים באים, נאום-יהוה; ולא-יאמרו עוד חי-יהוה, אשר העלה את-בני ישראל מארץ מצריים.  ח כי אם-חי-יהוה, אשר העלה ואשר הביא את-זרע בית ישראל מארץ צפונה, ומכול הארצות, אשר הדחתים שם; וישבו, על-אדמתם.  {פ}

ט לנביאים נשבר ליבי בקרבי, רחפו כל-עצמותיי--הייתי כאיש שיכור, וכגבר עברו יין:  מפני יהוה, ומפני דברי קודשו.  י כי מנאפים, מלאה הארץ--כי-מפני אלה אבלה הארץ, יבשו נאות מדבר; ותהי מרוצתם רעה, וגבורתם לא-כן.  יא כי-גם-נביא גם-כוהן, חנפו; גם-בביתי מצאתי רעתם, נאום-יהוה.  יב לכן יהיה דרכם להם, כחלקלקות באפילה, יידחו, ונפלו בה:  כי-אביא עליהם רעה שנת פקודתם, נאום-יהוה.  יג ובנביאי שומרון, ראיתי תפלה; הינבאו בבעל, ויתעו את-עמי את-ישראל.  יד ובנביאי ירושלים ראיתי שערורה, נאוף והלוך בשקר וחיזקו ידי מרעים, לבלתי-שבו, איש מרעתו; היו-לי כולם כסדום, ויושביה כעמורה.  {פ}

טו לכן כה-אמר יהוה צבאות, על-הנביאים, הנני מאכיל אותם לענה, והשקיתים מי-ראש:  כי, מאת נביאי ירושלים, יצאה חנופה, לכל-הארץ.  {פ}

טז כה-אמר יהוה צבאות, אל-תשמעו על-דברי הנביאים הניבאים לכם--מהבילים המה, אתכם:  חזון ליבם ידברו, לא מפי יהוה.  יז אומרים אמור, למנאציי, דיבר יהוה, שלום יהיה לכם; וכול הולך בשרירות ליבו, אמרו, לא-תבוא עליכם, רעה.  יח כי מי עמד בסוד יהוה, וירא וישמע את-דברו; מי-הקשיב דברו, וישמע.  {ס}

יט הנה סערת יהוה, חמה יצאה, וסער, מתחולל; על ראש רשעים, יחול.  כ לא ישוב אף-יהוה, עד-עשותו ועד-הקימו מזימות ליבו; באחרית, הימים, תתבוננו בה, בינה.  כא לא-שלחתי את-הנביאים, והם רצו; לא-דיברתי אליהם, והם ניבאו.  כב ואם-עמדו, בסודי--וישמיעו דבריי, את-עמי, וישיבום מדרכם הרע, ומרוע מעלליהם.  {ס}

כג האלוהי מקרוב אני, נאום-יהוה:  ולא אלוהי, מרחוק.  כד אם-ייסתר איש במסתרים ואני לא-אראנו, נאום-יהוה:  הלוא את-השמיים ואת-הארץ אני מלא, נאום-יהוה.  כה שמעתי, את אשר-אמרו הנביאים, הניבאים בשמי שקר, לאמור:  חלמתי, חלמתי.  כו עד-מתיי, היש בלב הנביאים--ניבאי השקר; ונביאי, תרמית ליבם.  כז החושבים, להשכיח את-עמי שמי, בחלומותם, אשר יספרו איש לריעהו--כאשר שכחו אבותם את-שמי, בבעל.  כח הנביא אשר-איתו חלום, יספר חלום, ואשר דברי איתו, ידבר דברי אמת:  מה-לתבן את-הבר, נאום-יהוה.  כט הלוא כה דברי כאש, נאום-יהוה; וכפטיש, יפוצץ סלע.  {ס}

ל לכן הנני על-הנביאים, נאום-יהוה, מגנבי דבריי, איש מאת ריעהו.  לא הנני על-הנביאים, נאום-יהוה, הלוקחים לשונם, וינאמו נאום.  לב הנני על-ניבאי חלומות שקר, נאום-יהוה, ויספרום ויתעו את-עמי, בשקריהם ובפחזותם; ואנוכי לא-שלחתים ולא ציוויתים, והועל לא-יועילו לעם-הזה--נאום-יהוה.  לג וכי-ישאלך העם הזה או-הנביא או-כוהן, לאמור, מה-משא, יהוה--ואמרת אליהם את-מה-משא, ונטשתי אתכם נאום-יהוה.  לד והנביא והכוהן והעם, אשר יאמר משא יהוה--ופקדתי על-האיש ההוא, ועל-ביתו.  לה כה תאמרו איש על-ריעהו, ואיש אל-אחיו:  מה-ענה יהוה, ומה-דיבר יהוה.  לו ומשא יהוה, לא תזכרו-עוד:  כי המשא, יהיה לאיש דברו, והפכתם את-דברי אלוהים חיים, יהוה צבאות אלוהינו.  לז כה תאמר, אל-הנביא:  מה-ענך יהוה, ומה-דיבר יהוה.  לח ואם-משא יהוה, תאמרו, לכן כה אמר יהוה, יען אמורכם את-הדבר הזה משא יהוה--ואשלח אליכם לאמור, לא תאמרו משא יהוה.  לט לכן הנני, ונשיתי אתכם נשוא; ונטשתי אתכם, ואת-העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם--מעל פניי.  מ ונתתי עליכם, חרפת עולם, וכלימות עולם, אשר לא תישכח.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב


יש לך שאלה או הערה?