תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב


ירמיהו פרק לג

א ויהי דבר-יהוה אל-ירמיהו, שנית; והוא עודנו עצור, בחצר המטרה לאמור.  ב כה-אמר יהוה, עושה:  יהוה, יוצר אותה להכינה--יהוה שמו.  ג קרא אליי, ואענך; ואגידה לך גדולות ובצורות, לא ידעתם.  {פ}

ד כי כה אמר יהוה, אלוהי ישראל, על-בתי העיר הזאת, ועל-בתי מלכי יהודה--הנתוצים, אל-הסוללות ואל-החרב.  ה באים, להילחם את-הכשדים, ולמלאם את-פגרי האדם, אשר-הכיתי באפי ובחמתי; ואשר הסתרתי פניי מהעיר הזאת, על כל-רעתם.  ו הנני מעלה-לה ארוכה ומרפא, ורפאתים; וגיליתי להם, עתרת שלום ואמת.  ז והשיבותי את-שבות יהודה, ואת שבות ישראל; ובניתים, כבראשונה.  ח וטיהרתים, מכל-עוונם אשר חטאו-לי; וסלחתי, לכל-עוונותיהם אשר חטאו-לי, ואשר, פשעו בי.  ט והייתה לי, לשם ששון לתהילה ולתפארת, לכול, גויי הארץ--אשר ישמעו את-כל-הטובה, אשר אנוכי עושה אותם, ופחדו ורגזו על כל-הטובה ועל כל-השלום, אשר אנוכי עושה לה.  {ס}

י כה אמר יהוה, עוד יישמע במקום-הזה, אשר אתם אומרים, חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה--בערי יהודה, ובחוצות ירושלים, הנשמות מאין אדם ומאין יושב, ומאין בהמה.  יא קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול אומרים הודו את-יהוה צבאות כי-טוב יהוה כי-לעולם חסדו, מביאים תודה בית יהוה:  כי-אשיב את-שבות-הארץ כבראשונה, אמר יהוה.  {ס}

יב כה-אמר, יהוה צבאות, עוד יהיה במקום הזה החרב מאין-אדם ועד-בהמה, ובכל-עריו--נווה רועים, מרביצים צאן.  יג בערי ההר בערי השפילה, ובערי הנגב, ובארץ בנימין ובסביבי ירושלים, ובערי יהודה--עוד תעבורנה הצאן על-ידי מונה, אמר יהוה.  {ס}

יד הנה ימים באים, נאום-יהוה; והקימותי את-הדבר הטוב, אשר דיברתי אל-בית ישראל ועל-בית יהודה.  טו בימים ההם ובעת ההיא, אצמיח לדויד צמח צדקה; ועשה משפט וצדקה, בארץ.  טז בימים ההם תיוושע יהודה, וירושלים תשכון לבטח; וזה אשר-יקרא-לה, יהוה צדקנו.  {ס}

יז כי-כה, אמר יהוה:  לא-ייכרת לדויד--איש, יושב על-כיסא בית-ישראל.  יח ולכוהנים, הלויים, לא-ייכרת איש, מלפניי:  מעלה עולה ומקטיר מנחה, ועושה זבח--כל-הימים.  {פ}

יט ויהי, דבר-יהוה, אל-ירמיהו, לאמור.  כ כה, אמר יהוה, אם-תפרו את-בריתי היום, ואת-בריתי הלילה; ולבלתי היות יומם-ולילה, בעיתם.  כא גם-בריתי תופר את-דויד עבדי, מהיות-לו בן מולך על-כיסאו; ואת-הלויים הכוהנים, משרתיי.  כב אשר לא-ייספר צבא השמיים, ולא יימד חול הים--כן ארבה, את-זרע דויד עבדי, ואת-הלויים, משרתי אותי.  {ס}

כג ויהי, דבר-יהוה, אל-ירמיהו, לאמור.  כד הלוא ראית, מה-העם הזה דיברו לאמור, שתי המשפחות אשר בחר יהוה בהם, וימאסם; ואת-עמי, ינאצון, מהיות עוד, גוי לפניהם.  {ס}

כה כה אמר יהוה, אם-לא בריתי יומם ולילה--חוקות שמיים וארץ, לא-שמתי.  כו גם-זרע יעקוב ודויד עבדי אמאס, מקחת מזרעו מושלים, אל-זרע אברהם, ישחק ויעקוב:  כי-אשיב את-שבותם, וריחמתים.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב


יש לך שאלה או הערה?