תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב


ירמיהו פרק נ

א הדבר, אשר דיבר יהוה אל-בבל--אל-ארץ כשדים:  ביד, ירמיהו הנביא.  ב הגידו בגויים והשמיעו ושאו-נס, השמיעו אל-תכחדו; אמרו נלכדה בבל הוביש בל, חת מרודך, הובישו עצביה, חתו גילוליה.  ג כי עלה עליה גוי מצפון, הוא-ישית את-ארצה לשמה, ולא-יהיה יושב, בה:  מאדם ועד-בהמה, נדו הלכו.  ד בימים ההמה ובעת ההיא, נאום-יהוה, יבואו בני-ישראל המה ובני-יהודה, יחדיו; הלוך ובכה ילכו, ואת-יהוה אלוהיהם יבקשו.  ה ציון ישאלו, דרך הנה פניהם; בואו ונלוו אל-יהוה, ברית עולם לא תישכח.  ו צאן אובדות, היו עמי--רועיהם התעום, הרים שובבום; מהר אל-גבעה הלכו, שכחו רבצם.  ז כל-מוצאיהם אכלום, וצריהם אמרו לא נאשם; תחת, אשר חטאו ליהוה נווה-צדק, ומקוה אבותיהם, יהוה.  {ס}

ח נודו מתוך בבל, ומארץ כשדים צאו; והיו, כעתודים לפני-צאן.  ט כי הנה אנוכי מעיר ומעלה על-בבל קהל-גויים גדולים, מארץ צפון, וערכו לה, משם תילכד; חיציו כגיבור משכיל, לא ישוב ריקם.  י והייתה כשדים, לשלל:  כל-שולליה ישבעו, נאום-יהוה.  יא כי תשמחו כי תעלזו, שוסי נחלתי:  כי תפושו כעגלה דשה, ותצהלו כאבירים.  יב בושה אימכם מאוד, חפרה יולדתכם; הנה אחרית גויים, מדבר צייה וערבה.  יג מקצף יהוה לא תשב, והייתה שממה כולה; כול עובר על-בבל, יישום וישרוק על-כל-מכותיה.  יד ערכו על-בבל סביב, כל-דורכי קשת, ידו אליה, אל-תחמלו אל-חץ:  כי ליהוה, חטאה.  טו הריעו עליה סביב, נתנה ידה, נפלו אושיותיה, נהרסו חומותיה:  כי נקמת יהוה היא הינקמו בה, כאשר עשתה עשו-לה.  טז כרתו זורע מבבל, ותופש מגל בעת קציר--מפני, חרב היונה, איש אל-עמו יפנו, ואיש לארצו ינוסו.  {ס}

יז שה פזורה ישראל, אריות הדיחו; הראשון אכלו, מלך אשור, וזה האחרון עיצמו, נבוכדראצר מלך בבל.  {פ}

יח לכן, כה-אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל, הנני פוקד אל-מלך בבל, ואל-ארצו--כאשר פקדתי, אל-מלך אשור.  יט ושובבתי את-ישראל אל-נווהו, ורעה הכרמל והבשן; ובהר אפריים והגלעד, תשבע נפשו.  כ בימים ההם ובעת ההיא נאום-יהוה, יבוקש את-עוון ישראל ואיננו, ואת-חטאות יהודה, ולא תימצאינה:  כי אסלח, לאשר אשאיר.  {פ}

כא על-הארץ מרתיים עלה עליה, ואל-יושבי פקוד; חרוב והחרם אחריהם, נאום-יהוה, ועשה, ככול אשר ציוויתיך.  {ס}

כב קול מלחמה, בארץ--ושבר, גדול.  כג איך נגדע ויישבר, פטיש כל-הארץ; איך הייתה לשמה בבל, בגויים.  כד יקושתי לך וגם-נלכדת בבל, ואת לא ידעת; נמצאת, וגם-נתפשת--כי ביהוה, התגרית.  כה פתח יהוה את-אוצרו, ויוצא את-כלי זעמו:  כי-מלאכה היא, לאדוניי יהוה צבאות--בארץ כשדים.  כו בואו-לה מקץ פתחו מאבוסיה, סולוה כמו-ערמים והחרימוה; אל-תהי-לה, שארית.  כז חרבו, כל-פריה, יירדו, לטבח; הוי עליהם, כי-בא יומם עת פקודתם.  {ס}

כח קול נסים ופליטים, מארץ בבל:  להגיד בציון, את-נקמת יהוה אלוהינו--נקמת, היכלו.  כט השמיעו אל-בבל רבים כל-דורכי קשת חנו עליה סביב, אל-יהי-לה פליטה, שלמו-לה כפועלה, ככול אשר עשתה עשו-לה:  כי אל-יהוה זדה, אל-קדוש ישראל.  ל לכן ייפלו בחוריה, ברחובותיה; וכל-אנשי מלחמתה יידמו ביום ההוא, נאום-יהוה.  {פ}

לא הנני אליך זדון, נאום-אדוניי יהוה צבאות:  כי בא יומך, עת פקדתיך.  לב וכשל זדון ונפל, ואין לו מקים; והצתי אש בעריו, ואכלה כל-סביבותיו.  {ס}

לג כה אמר יהוה צבאות, עשוקים בני-ישראל ובני-יהודה יחדיו; וכל-שוביהם החזיקו בם, מיאנו שלחם.  לד גואלם חזק, יהוה צבאות שמו--ריב יריב, את-ריבם:  למען הרגיע את-הארץ, והרגיז ליושבי בבל.  לה חרב על-כשדים, נאום-יהוה, ואל-יושבי בבל, ואל-שריה ואל-חכמיה.  לו חרב אל-הבדים, ונואלו; חרב אל-גיבוריה, וחתו.  לז חרב אל-סוסיו ואל-רכבו, ואל-כל-הערב אשר בתוכה--והיו לנשים; חרב אל-אוצרותיה, ובוזזו.  לח חורב אל-מימיה, ויבשו:  כי ארץ פסילים היא, ובאימים יתהוללו.  לט לכן, יישבו ציים את-איים, וישבו בה, בנות יענה; ולא-תשב עוד לנצח, ולא תשכון עד-דור ודור.  מ כמהפכת אלוהים את-סדום ואת-עמורה, ואת-שכניה--נאום-יהוה:  לא-יישב שם איש, ולא-יגור בה בן-אדם.  מא הנה עם בא, מצפון; וגוי גדול ומלכים רבים, ייעורו מירכתי-ארץ.  מב קשת וכידון יחזיקו, אכזרי המה ולא ירחמו--קולם כים יהמה, ועל-סוסים ירכבו; ערוך, כאיש למלחמה, עלייך, בת-בבל.  מג שמע מלך-בבל את-שמעם, ורפו ידיו; צרה, החזיקתהו--חיל, כיולדה.  מד הנה כאריה יעלה מגאון הירדן, אל-נווה איתן--כי-ארגיעה אריצם מעליה, ומי בחור אליה אפקוד:  כי מי כמוני, ומי יועידני, ומי-זה רועה, אשר יעמוד לפניי.  מה לכן שמעו עצת-יהוה, אשר יעץ אל-בבל, ומחשבותיו, אשר חשב אל-ארץ כשדים:  אם-לא יסחבום צעירי הצאן, אם-לא ישים עליהם נווה.  מו מקול נתפשה בבל, נרעשה הארץ; וזעקה, בגויים נשמע.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב


יש לך שאלה או הערה?