תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח


יחזקאל פרק ג

א ויאמר אליי--בן-אדם, את אשר-תמצא אכול:  אכול את-המגילה הזאת, ולך דבר אל-בית ישראל.  ב ואפתח, את-פי; ויאכילני, את המגילה הזאת.  ג ויאמר אליי, בן-אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא, את המגילה הזאת, אשר אני נותן אליך; ואוכלה, ותהי בפי כדבש למתוק.  {פ}

ד ויאמר, אליי:  בן-אדם, לך-בוא אל-בית ישראל, ודיברת בדבריי, אליהם.  ה כי לא אל-עם עמקי שפה, וכבדי לשון--אתה שלוח:  אל-בית, ישראל.  ו לא אל-עמים רבים, עמקי שפה וכבדי לשון, אשר לא-תשמע, דבריהם; אם-לא אליהם שלחתיך, המה ישמעו אליך.  ז ובית ישראל, לא יאבו לשמוע אליך--כי-אינם אובים, לשמוע אליי:  כי כל-בית ישראל, חזקי-מצח וקשי-לב המה.  ח הנה נתתי את-פניך חזקים, לעומת פניהם; ואת-מצחך חזק, לעומת מצחם.  ט כשמיר חזק מצור, נתתי מצחך:  לא-תירא אותם ולא-תיחת מפניהם, כי בית מרי המה.  {פ}

י ויאמר, אליי:  בן-אדם--את-כל-דבריי אשר אדבר אליך, קח בלבבך ובאוזניך שמע.  יא ולך בוא אל-הגולה, אל-בני עמך, ודיברת אליהם ואמרת אליהם, כה אמר אדוניי יהוה:  אם-ישמעו, ואם-יחדלו.  יב ותישאני רוח--ואשמע אחריי, קול רעש גדול:  ברוך כבוד-יהוה, ממקומו.  יג וקול כנפי החיות, משיקות אישה אל-אחותה, וקול האופנים, לעומתם; וקול, רעש גדול.  יד ורוח נשאתני, ותיקחני; ואלך מר בחמת רוחי, ויד-יהוה עליי חזקה.  טו ואבוא אל-הגולה תל אביב היושבים אל-נהר-כבר, ואשב--המה, יושבים שם; ואשב שם שבעת ימים, משמים בתוכם.  טז ויהי, מקצה שבעת ימים;  {פ}
 
ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.  יז בן-אדם, צופה נתתיך לבית ישראל; ושמעת מפי דבר, והזהרת אותם ממני.  יח באומרי לרשע, מות תמות, ולא הזהרתו ולא דיברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה, לחייותו--הוא רשע בעוונו ימות, ודמו מידך אבקש.  יט ואתה, כי-הזהרת רשע, ולא-שב מרשעו, ומדרכו הרשעה--הוא בעוונו ימות, ואתה את-נפשך הצלת.  כ ובשוב צדיק מצדקו ועשה עוול, ונתתי מכשול לפניו הוא ימות:  כי לא הזהרתו, בחטאתו ימות, ולא תיזכרנה צדקותיו אשר עשה, ודמו מידך אבקש.  כא ואתה כי הזהרתו צדיק, לבלתי חטוא צדיק--והוא לא-חטא:  חיה יחיה כי נזהר, ואתה את-נפשך הצלת.  {פ}

כב ותהי עליי שם, יד-יהוה; ויאמר אליי, קום צא אל-הבקעה, ושם, אדבר אותך.  כג ואקום, ואצא אל-הבקעה, והנה-שם כבוד-יהוה עומד, ככבוד אשר ראיתי על-נהר-כבר; ואפול, על-פניי.  כד ותבוא-בי רוח, ותעמידני על-רגליי; וידבר אותי ויאמר אליי, בוא היסגר בתוך ביתך.  כה ואתה בן-אדם, הנה נתנו עליך עבותים, ואסרוך, בהם; ולא תצא, בתוכם.  כו ולשונך, אדביק אל-חיכך, ונאלמת, ולא-תהיה להם לאיש מוכיח:  כי בית מרי, המה.  כז ובדברי אותך, אפתח את-פיך, ואמרת אליהם, כה אמר אדוניי יהוה; השומע ישמע והחדל יחדל, כי בית מרי המה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח


יש לך שאלה או הערה?