תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח


יחזקאל פרק יג

א ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.  ב בן-אדם, הינבא אל-נביאי ישראל הניבאים; ואמרת לנביאי מליבם, שמעו דבר-יהוה.  ג כה אמר אדוניי יהוה, הוי על-הנביאים הנבלים, אשר הולכים אחר רוחם, ולבלתי ראו.  ד כשועלים, בחורבות--נביאיך ישראל, היו.  ה לא עליתם בפרצות, ותגדרו גדר על-בית ישראל, לעמוד במלחמה, ביום יהוה.  ו חזו שוא, וקסם כזב--האומרים נאום-יהוה, ויהוה לא שלחם; וייחלו, לקיים דבר.  ז הלוא מחזה-שוא חזיתם, ומקסם כזב אמרתם; ואומרים, נאום-יהוה, ואני, לא דיברתי.  {ס}

ח לכן, כה אמר אדוניי יהוה, יען דברכם שוא, וחזיתם כזב--לכן הנני אליכם, נאום אדוניי יהוה.  ט והייתה ידי, אל-הנביאים החוזים שוא והקוסמים כזב, בסוד עמי לא-יהיו ובכתב בית-ישראל לא ייכתבו, ואל-אדמת ישראל לא יבואו; וידעתם, כי אני אדוניי יהוה.  י יען וביען הטעו את-עמי, לאמור שלום--ואין שלום; והוא בונה חיץ, והנם טחים אותו תפל.  יא אמור אל-טחי תפל, וייפול; היה גשם שוטף, ואתנה אבני אלגביש תיפולנה, ורוח סערות, תבקע.  יב והנה, נפל הקיר:  הלוא ייאמר אליכם, איה הטיח אשר טחתם.  {ס}

יג לכן, כה אמר אדוניי יהוה, וביקעתי רוח-סערות, בחמתי; וגשם שוטף באפי יהיה, ואבני אלגביש בחמה לכלה.  יד והרסתי את-הקיר אשר-טחתם תפל, והגעתיהו אל-הארץ--ונגלה יסודו; ונפלה וכליתם בתוכה, וידעתם כי-אני יהוה.  טו וכיליתי את-חמתי בקיר, ובטחים אותו תפל; ואומר לכם אין הקיר, ואין הטחים אותו.  טז נביאי ישראל, הניבאים אל-ירושלים, והחוזים לה, חזון שלום; ואין שלום, נאום אדוניי יהוה.  {פ}

יז ואתה בן-אדם, שים פניך אל-בנות עמך, המתנבאות, מליבהן; והינבא, עליהן.  יח ואמרת כה-אמר אדוניי יהוה, הוי למתפרות כסתות על כל-אצילי ידיי ועושות המספחות על-ראש כל-קומה--לצודד נפשות; הנפשות תצודדנה לעמי, ונפשות לכנה תחיינה.  יט ותחללנה אותי אל-עמי, בשעלי שעורים ובפתותי לחם, להמית נפשות אשר לא-תמותנה, ולחייות נפשות אשר לא-תחיינה:  בכזבכם--לעמי, שומעי כזב.  {ס}

כ לכן כה-אמר אדוניי יהוה, הנני אל-כיסתותיכנה אשר אתנה מצודדות שם את-הנפשות לפורחות, וקרעתי אותם, מעל זרועותיכם; ושילחתי, את-הנפשות, אשר אתם מצודדות את-נפשים, לפורחות.  כא וקרעתי את-מספחותיכם, והצלתי את-עמי מידכן, ולא-יהיו עוד בידכן, למצודה; וידעתן, כי-אני יהוה.  כב יען הכאות לב-צדיק שקר, ואני לא הכאבתיו, ולחזק ידי רשע, לבלתי-שוב מדרכו הרע להחיותו.  כג לכן, שוא לא תחזינה, וקסם, לא-תקסמנה עוד; והצלתי את-עמי מידכן, וידעתן כי-אני יהוה.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח


יש לך שאלה או הערה?