תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח


יחזקאל פרק כ

א ויהי בשנה השביעית, בחמישי בעשור לחודש, באו אנשים מזקני ישראל, לדרוש את-יהוה; ויישבו, לפניי.  {ס}

ב ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.  ג בן-אדם, דבר את-זקני ישראל ואמרת אליהם כה אמר אדוניי יהוה, הלדרוש אותי, אתם באים:  חי-אני אם-אידרש לכם, נאום אדוניי יהוה.  ד התשפוט אותם, התשפוט בן-אדם:  את-תועבות אבותם, הודיעם.  ה ואמרת אליהם, כה-אמר אדוניי יהוה, ביום בוחרי בישראל, ואשא ידי לזרע בית יעקוב ואיוודע להם בארץ מצריים; ואשא ידי להם לאמור, אני יהוה אלוהיכם.  ו ביום ההוא, נשאתי ידי להם, להוציאם, מארץ מצריים:  אל-ארץ אשר-תרתי להם, זבת חלב ודבש--צבי היא, לכל-הארצות.  ז ואומר אליהם, איש שיקוצי עיניו השליכו, ובגילולי מצריים, אל-תיטמאו:  אני, יהוה אלוהיכם.  ח וימרו-בי, ולא אבו לשמוע אליי--איש את-שיקוצי עיניהם לא השליכו, ואת-גילולי מצריים לא עזבו; ואומר לשפוך חמתי עליהם, לכלות אפי בהם, בתוך, ארץ מצריים.  ט ואעש למען שמי, לבלתי החל לעיני הגויים אשר-המה בתוכם--אשר נודעתי אליהם לעיניהם, להוציאם מארץ מצריים.  י ואוציאם, מארץ מצריים; ואביאם, אל-המדבר.  יא ואתן להם את-חוקותיי, ואת-משפטיי הודעתי אותם:  אשר יעשה אותם האדם, וחי בהם.  יב וגם את-שבתותיי, נתתי להם, להיות לאות, ביני וביניהם--לדעת, כי אני יהוה מקדשם.  יג וימרו-בי בית-ישראל במדבר, בחוקותיי לא-הלכו ואת-משפטיי מאסו אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ואת-שבתותיי, חיללו מאוד; ואומר לשפוך חמתי עליהם, במדבר--לכלותם.  יד ואעשה, למען שמי, לבלתי החל לעיני הגויים, אשר הוצאתים לעיניהם.  טו וגם-אני, נשאתי ידי להם--במדבר:  לבלתי הביא אותם אל-הארץ אשר-נתתי, זבת חלב ודבש--צבי היא, לכל-הארצות.  טז יען במשפטיי מאסו, ואת-חוקותיי לא-הלכו בהם, ואת-שבתותיי, חיללו:  כי אחרי גילוליהם, ליבם הולך.  יז ותחס עיני עליהם, משחתם; ולא-עשיתי אותם כלה, במדבר.  יח ואומר אל-בניהם, במדבר, בחוקי אבותיכם אל-תלכו, ואת-משפטיהם אל-תשמורו; ובגילוליהם, אל-תיטמאו.  יט אני יהוה אלוהיכם, בחוקותיי לכו; ואת-משפטיי שמרו, ועשו אותם.  כ ואת-שבתותיי, קדשו; והיו לאות, ביני וביניכם--לדעת, כי אני יהוה אלוהיכם.  כא וימרו-בי הבנים, בחוקותיי לא-הלכו ואת-משפטיי לא-שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם--את-שבתותיי, חיללו; ואומר לשפוך חמתי עליהם, לכלות אפי בם--במדבר.  כב והשיבותי, את-ידי, ואעש, למען שמי--לבלתי החל לעיני הגויים, אשר-הוצאתי אותם לעיניהם.  כג גם-אני, נשאתי את-ידי להם--במדבר:  להפיץ אותם בגויים, ולזרות אותם בארצות.  כד יען משפטיי לא-עשו, וחוקותיי מאסו, ואת-שבתותיי, חיללו; ואחרי גילולי אבותם, היו עיניהם.  כה וגם-אני נתתי להם, חוקים לא טובים; ומשפטים--לא יחיו, בהם.  כו ואטמא אותם במתנותם, בהעביר כל-פטר רחם:  למען אשימם--למען אשר יידעו, אשר אני יהוה.  {ס}

כז לכן דבר אל-בית ישראל, בן-אדם, ואמרת אליהם, כה אמר אדוניי יהוה:  עוד, זאת גידפו אותי אבותיכם, במעלם בי, מעל.  כח ואביאם, אל-הארץ, אשר נשאתי את-ידי, לתת אותה להם; ויראו כל-גבעה רמה וכל-עץ עבות, ויזבחו-שם את-זבחיהם וייתנו-שם כעס קרבנם, וישימו שם ריח ניחוחיהם, ויסיכו שם את-נסכיהם.  כט ואומר אליהם--מה הבמה, אשר-אתם הבאים שם; וייקרא שמה במה, עד היום הזה.  {ס}

ל לכן אמור אל-בית ישראל, כה אמר אדוניי יהוה, הבדרך אבותיכם, אתם נטמאים; ואחרי שיקוציהם, אתם זונים.  לא ובשאת מתנותיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל-גילוליכם, עד-היום,  {ס}  ואני אידרש לכם, בית ישראל:  חי-אני, נאום אדוניי יהוה, אם-אידרש, לכם.  לב והעולה, על-רוחכם--היה, לא תהיה:  אשר אתם אומרים, נהיה כגויים כמשפחות הארצות--לשרת, עץ ואבן.  לג חי-אני, נאום אדוניי יהוה:  אם-לא ביד חזקה ובזרוע נטויה, ובחמה שפוכה--אמלוך עליכם.  לד והוצאתי אתכם, מן-העמים, וקיבצתי אתכם, מן-הארצות אשר נפוצותם בם--ביד חזקה ובזרוע נטויה, ובחמה שפוכה.  לה והבאתי אתכם, אל-מדבר העמים; ונשפטתי איתכם שם, פנים אל-פנים.  לו כאשר נשפטתי את-אבותיכם, במדבר ארץ מצריים--כן אישפט איתכם, נאום אדוניי יהוה.  לז והעברתי אתכם, תחת השבט; והבאתי אתכם, במסורת הברית.  לח וברותי מכם, המורדים והפושעים בי--מארץ מגוריהם אוציא אותם, ואל-אדמת ישראל לא יבוא; וידעתם, כי-אני יהוה.  לט ואתם בית-ישראל כה-אמר אדוניי יהוה, איש גילוליו לכו עבודו, ואחר, אם-אינכם שומעים אליי; ואת-שם קודשי לא תחללו-עוד, במתנותיכם ובגילוליכם.  מ כי בהר-קודשי בהר מרום ישראל, נאום אדוניי יהוה--שם יעבדוני כל-בית ישראל כולו, בארץ:  שם ארצם--ושם אדרוש את-תרומותיכם ואת-ראשית משאותיכם, בכל-קודשיכם.  מא בריח ניחוח, ארצה אתכם, בהוציאי אתכם מן-העמים, וקיבצתי אתכם מן-הארצות אשר נפוצותם בם; ונקדשתי בכם, לעיני הגויים.  מב וידעתם כי-אני יהוה, בהביאי אתכם אל-אדמת ישראל--אל-הארץ, אשר נשאתי את-ידי, לתת אותה, לאבותיכם.  מג וזכרתם-שם, את-דרכיכם ואת כל-עלילותיכם, אשר נטמאתם, בם; ונקוטותם, בפניכם, בכל-רעותיכם, אשר עשיתם.  מד וידעתם כי-אני יהוה, בעשותי איתכם למען שמי:  לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות, בית ישראל--נאום, אדוניי יהוה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח


יש לך שאלה או הערה?