תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח


יחזקאל פרק כח

א ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.  ב בן-אדם אמור לנגיד צור כה-אמר אדוניי יהוה, יען גבה ליבך ותאמר אל אני--מושב אלוהים ישבתי, בלב ימים; ואתה אדם ולא-אל, ותיתן ליבך כלב אלוהים.  ג הנה חכם אתה, מדנייאל:  כל-סתום, לא עממוך.  ד בחכמתך, ובתבונתך, עשית לך, חיל; ותעש זהב וכסף, באוצרותיך.  ה ברוב חכמתך ברכולתך, הרבית חילך; ויגבה לבבך, בחילך.  {ס}

ו לכן, כה אמר אדוניי יהוה:  יען תיתך את-לבבך, כלב אלוהים.  ז לכן, הנני מביא עלייך זרים--עריצי, גויים; והריקו חרבותם על-יפי חכמתך, וחיללו יפעתך.  ח לשחת, יורידוך; ומתה ממותי חלל, בלב ימים.  ט האמור תאמר אלוהים אני, לפני הורגך:  ואתה אדם ולא-אל, ביד מחלליך.  י מותי ערלים תמות, ביד-זרים:  כי אני דיברתי, נאום אדוניי יהוה.  {פ}

יא ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.  יב בן-אדם, שא קינה על-מלך צור; ואמרת לו, כה אמר אדוניי יהוה, אתה חותם תוכנית, מלא חכמה וכליל יופי.  יג בעדן גן-אלוהים היית, כל-אבן יקרה מסוכתך אודם פטדה ויהלום תרשיש שוהם וישפה, ספיר נופך, וברקת וזהב; מלאכת תופיך ונקביך בך, ביום היבראך כוננו.  יד את-כרוב--ממשח, הסוכך; ונתתיך, בהר קודש אלוהים היית--בתוך אבני-אש, התהלכת.  טו תמים אתה בדרכיך, מיום היבראך, עד-נמצא עוולתה, בך.  טז ברוב רכולתך, מלו תוכך חמס--ותחטא; ואחללך מהר אלוהים ואבדך כרוב הסוכך, מתוך אבני-אש.  יז גבה ליבך ביופייך, שיחת חכמתך על-יפעתך; על-ארץ השלכתיך, לפני מלכים נתתיך--לראווה בך.  יח מרוב עווניך, בעוול רכולתך, חיללת, מקדשיך; ואוציא-אש מתוכך, היא אכלתך, ואתנך לאפר על-הארץ, לעיני כל-רואיך.  יט כל-יודעיך, בעמים, שממו, עליך; בלהות היית, ואינך עד-עולם.  {פ}

כ ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.  כא בן-אדם, שים פניך אל-צידון, והינבא, עליה.  כב ואמרת, כה אמר אדוניי יהוה, הנני עלייך צידון, ונכבדתי בתוכך; וידעו כי-אני יהוה, בעשותי בה שפטים--ונקדשתי בה.  כג ושילחתי-בה דבר ודם, בחוצותיה, ונפלל חלל בתוכה, בחרב עליה מסביב; וידעו, כי-אני יהוה.  כד ולא-יהיה עוד לבית ישראל, סילון ממאיר וקוץ מכאיב, מכול סביבותם, השאטים אותם; וידעו, כי אני אדוניי יהוה.  {פ}

כה כה-אמר, אדוניי יהוה, בקבצי את-בית ישראל מן-העמים אשר נפוצו בם, ונקדשתי בם לעיני הגויים; וישבו, על-אדמתם, אשר נתתי, לעבדי ליעקוב.  כו וישבו עליה, לבטח, ובנו בתים ונטעו כרמים, וישבו לבטח:  בעשותי שפטים, בכול השאטים אותם מסביבותם--וידעו, כי אני יהוה אלוהיהם.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח


יש לך שאלה או הערה?