תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח


יחזקאל פרק לב

א ויהי בשתי עשרה שנה, בשני-עשר חודש באחד לחודש; היה דבר-יהוה, אליי לאמור.  ב בן-אדם, שא קינה על-פרעה מלך-מצריים, ואמרת אליו, כפיר גויים נדמית; ואתה, כתנים בימים, ותגח בנהרותיך ותדלח-מים ברגליך, ותרפוס נהרותם.  {ס}

ג כה אמר, אדוניי יהוה, ופרשתי עליך את-רשתי, בקהל עמים רבים; והעלוך, בחרמי.  ד ונטשתיך בארץ, על-פני השדה אטילך; והשכנתי עליך כל-עוף השמיים, והשבעתי ממך חית כל-הארץ.  ה ונתתי את-בשרך, על-ההרים; ומילאתי הגיאיות, רמותך.  ו והשקיתי ארץ צפתך מדמך, אל-ההרים; ואפיקים, יימלאון ממך.  ז וכיסיתי בכבותך שמיים, והקדרתי את-כוכביהם; שמש בענן אכסנו, וירח לא-יאיר אורו.  ח כל-מאורי אור בשמיים, אקדירם עליך; ונתתי חושך על-ארצך, נאום אדוניי יהוה.  ט והכעסתי--לב, עמים רבים:  בהביאי שברך בגויים, על-ארצות אשר לא-ידעתם.  י והשימותי עליך עמים רבים, ומלכיהם ישערו עליך שער, בעופפי חרבי, על-פניהם; וחרדו לרגעים איש לנפשו, ביום מפלתך.  {פ}

יא כי כה אמר, אדוניי יהוה:  חרב מלך-בבל, תבואך.  יב בחרבות גיבורים אפיל המונך, עריצי גויים כולם; ושדדו את-גאון מצריים, ונשמד כל-המונה.  יג והאבדתי, את-כל-בהמתה, מעל, מים רבים; ולא תדלחם רגל-אדם עוד, ופרסות בהמה לא תדלחם.  יד אז אשקיע מימיהם, ונהרותם כשמן אוליך--נאום, אדוניי יהוה.  טו בתיתי את-ארץ מצריים שממה ונשמה, ארץ ממלואה--בהכותי, את-כל-יושבי בה; וידעו, כי-אני יהוה.  טז קינה היא וקוננוה, בנות הגויים תקוננה אותה:  על-מצריים ועל-כל-המונה תקוננה אותה, נאום אדוניי יהוה.  {פ}

יז ויהי בשתי עשרה שנה, בחמישה עשר לחודש, היה דבר-יהוה, אליי לאמור.  יח בן-אדם--נהה על-המון מצריים, והורידהו; אותה ובנות גויים אדירים, אל-ארץ תחתייות--את-יורדי בור.  יט ממי, נעמת; רדה והושכבה, את-ערלים.  כ בתוך חללי-חרב, ייפולו; חרב ניתנה, מושכו אותה וכל-המוניה.  כא ידברו-לו אלי גיבורים, מתוך שאול--את-עוזריו; ירדו שכבו הערלים, חללי-חרב.  כב שם אשור וכל-קהלה, סביבותיו קברותיו; כולם חללים, הנופלים בחרב.  כג אשר ניתנו קברותיה, בירכתי-בור, ויהי קהלה, סביבות קבורתה; כולם חללים נופלים בחרב, אשר-נתנו חיתית בארץ חיים.  כד שם עילם וכל-המונה, סביבות קבורתה; כולם חללים הנופלים בחרב אשר-ירדו ערלים אל-ארץ תחתייות, אשר נתנו חיתיתם בארץ חיים, וישאו כלימתם, את-יורדי בור.  כה בתוך חללים נתנו משכב לה, בכל-המונה--סביבותיו, קבורתיה; כולם ערלים חללי-חרב כי-ניתן חיתיתם בארץ חיים, וישאו כלימתם את-יורדי בור, בתוך חללים, ניתן.  כו שם משך תובל וכל-המונה, סביבותיו קברותיה; כולם ערלים מחוללי חרב, כי-נתנו חיתיתם בארץ חיים.  כז ולא ישכבו את-גיבורים, נופלים מערלים:  אשר ירדו-שאול בכלי-מלחמתם וייתנו את-חרבותם תחת ראשיהם, ותהי עוונותם על-עצמותם--כי-חיתית גיבורים, בארץ חיים.  כח ואתה, בתוך ערלים תישבר ותשכב--את-חללי-חרב.  כט שמה אדום, מלכיה וכל-נשיאיה, אשר-ניתנו בגבורתם, את-חללי-חרב:  המה את-ערלים ישכבו, ואת-יורדי בור.  ל שמה נסיכי צפון כולם, וכל-צידוני:  אשר-ירדו את-חללים, בחיתיתם מגבורתם בושים, וישכבו ערלים את-חללי-חרב, וישאו כלימתם את-יורדי בור.  לא אותם יראה פרעה, וניחם על-כל-המונו--חללי-חרב פרעה וכל-חילו, נאום אדוניי יהוה.  לב כי-נתתי את-חיתיתי, בארץ חיים; והושכב בתוך ערלים את-חללי-חרב, פרעה וכל-המונו--נאום, אדוניי יהוה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח


יש לך שאלה או הערה?