תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח


יחזקאל פרק לח

א ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.  ב בן-אדם, שים פניך אל-גוג ארץ המגוג--נשיא, ראש משך ותובל; והינבא, עליו.  ג ואמרת, כה אמר אדוניי יהוה:  הנני אליך, גוג--נשיא, ראש משך ותובל.  ד ושובבתיך, ונתתי חחים בלחייך; והוצאתי אותך ואת-כל-חילך סוסים ופרשים, לבושי מכלול כולם--קהל רב צינה ומגן, תופשי חרבות כולם.  ה פרס כוש ופוט, איתם; כולם, מגן וכובע.  ו גומר, וכל-אגפיה--בית תוגרמה, ירכתי צפון ואת-כל-אגפיו; עמים רבים, איתך.  ז היכון, והכן לך--אתה, וכל-קהלך הנקהלים עליך; והיית להם, למשמר.  ח מימים רבים, תיפקד--באחרית השנים תבוא אל-ארץ משובבת מחרב מקובצת מעמים רבים, על הרי ישראל אשר-היו לחורבה תמיד; והיא מעמים הוצאה, וישבו לבטח כולם.  ט ועלית כשואה תבוא, כענן לכסות הארץ תהיה--אתה, וכל-אגפיך, ועמים רבים, אותך.  {ס}

י כה אמר, אדוניי יהוה:  והיה ביום ההוא, יעלו דברים על-לבבך, וחשבת, מחשבת רעה.  יא ואמרת, אעלה על-ארץ פרזות--אבוא השוקטים, יושבי לבטח; כולם, יושבים באין חומה, ובריח ודלתיים, אין להם.  יב לשלול שלל, ולבוז בז--להשיב ידך על-חורבות נושבות, ואל-עם מאוסף מגויים, עושה מקנה וקניין, יושבי על-טבור הארץ.  יג שבא ודדן וסוחרי תרשיש וכל-כפיריה, יאמרו לך, הלשלול שלל אתה בא, הלבוז בז הקהלת קהלך--לשאת כסף וזהב, לקחת מקנה וקניין, לשלול, שלל גדול.  {ס}

יד לכן, הינבא בן-אדם, ואמרת לגוג, כה אמר אדוניי יהוה:  הלוא ביום ההוא, בשבת עמי ישראל לבטח--תדע.  טו ובאת ממקומך, מירכתי צפון--אתה, ועמים רבים איתך:  רוכבי סוסים כולם, קהל גדול וחיל רב.  טז ועלית על-עמי ישראל, כענן לכסות הארץ; באחרית הימים תהיה, והביאותיך על-ארצי, למען דעת הגויים אותי בהיקדשי בך לעיניהם, גוג.  {ס}

יז כה-אמר אדוניי יהוה, האתה-הוא אשר-דיברתי בימים קדמונים ביד עבדיי נביאי ישראל, הניבאים בימים ההם, שנים--להביא אותך, עליהם.  {ס}

יח והיה ביום ההוא, ביום בוא גוג על-אדמת ישראל--נאום, אדוניי יהוה:  תעלה חמתי, באפי.  יט ובקנאתי באש-עברתי, דיברתי:  אם-לא ביום ההוא, יהיה רעש גדול, על, אדמת ישראל.  כ ורעשו מפניי דגי הים ועוף השמיים וחית השדה, וכל-הרמש הרומש על-האדמה, וכול האדם, אשר על-פני האדמה; ונהרסו ההרים, ונפלו המדרגות, וכל-חומה, לארץ תיפול.  כא וקראתי עליו לכל-הריי חרב, נאום אדוניי יהוה:  חרב איש, באחיו תהיה.  כב ונשפטתי איתו, בדבר ובדם; וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגופרית, אמטיר עליו ועל-אגפיו, ועל-עמים רבים, אשר איתו.  כג והתגדלתי, והתקדשתי, ונודעתי, לעיני גויים רבים; וידעו, כי-אני יהוה.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח


יש לך שאלה או הערה?