תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח


יחזקאל פרק לט

א ואתה בן-אדם, הינבא על-גוג, ואמרת, כה אמר אדוניי יהוה:  הנני אליך, גוג--נשיא, ראש משך ותובל.  ב ושובבתיך, ושישאתיך, והעליתיך, מירכתי צפון; והביאותיך, על-הרי ישראל.  ג והכיתי קשתך, מיד שמאלך; וחיציך, מיד ימינך אפיל.  ד על-הרי ישראל תיפול, אתה וכל-אגפיך, ועמים, אשר איתך:  לעיט ציפור כל-כנף וחית השדה, נתתיך לאוכלה.  ה על-פני השדה, תיפול:  כי אני דיברתי, נאום אדוניי יהוה.  ו ושילחתי-אש במגוג, וביושבי האיים לבטח; וידעו, כי-אני יהוה.  ז ואת-שם קודשי אודיע, בתוך עמי ישראל, ולא-אחל את-שם-קודשי, עוד; וידעו הגויים כי-אני יהוה, קדוש בישראל.  ח הנה באה ונהייתה, נאום אדוניי יהוה:  הוא היום, אשר דיברתי.  ט ויצאו יושבי ערי ישראל, וביערו והשיקו בנשק ומגן וצינה בקשת ובחיצים, ובמקל יד, וברומח; וביערו בהם אש, שבע שנים.  י ולא-ישאו עצים מן-השדה, ולא יחטבו מן-היערים--כי בנשק, יבערו-אש; ושללו את-שולליהם, ובזזו את-בוזזיהם--נאום, אדוניי יהוה.  {ס}

יא והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום-שם קבר בישראל, גיא העוברים קדמת הים, וחוסמת היא, את-העוברים; וקברו שם, את-גוג ואת-כל-המונו, וקראו, גיא המון גוג.  יב וקברום בית ישראל, למען טהר את-הארץ, שבעה, חודשים.  יג וקברו כל-עם הארץ, והיה להם לשם--יום, היכבדי, נאום, אדוניי יהוה.  יד ואנשי תמיד יבדילו, עוברים בארץ, מקברים את-העוברים את-הנותרים על-פני הארץ, לטהרה--מקצה שבעה-חודשים, יחקורו.  טו ועברו העוברים, בארץ, וראה עצם אדם, ובנה אצלו ציון--עד קברו אותו המקברים, אל-גיא המון גוג.  טז וגם שם-עיר המונה, וטיהרו הארץ.  {פ}

יז ואתה בן-אדם כה-אמר אדוניי יהוה, אמור לציפור כל-כנף ולכול חית השדה היקבצו ובואו היאספו מסביב, על-זבחי אשר אני זובח לכם זבח גדול, על הרי ישראל; ואכלתם בשר, ושתיתם דם.  יח בשר גיבורים תאכלו, ודם-נשיאי הארץ תשתו; אילים כרים ועתודים פרים, מריאי בשן כולם.  יט ואכלתם-חלב לשובעה, ושתיתם דם לשיכרון, מזבחי, אשר-זבחתי לכם.  כ ושבעתם על-שולחני סוס ורכב, גיבור וכל-איש מלחמה--נאום, אדוניי יהוה.  כא ונתתי את-כבודי, בגויים; וראו כל-הגויים, את-משפטי אשר עשיתי, ואת-ידי, אשר-שמתי בהם.  כב וידעו בית ישראל, כי אני יהוה אלוהיהם, מן-היום ההוא, והלאה.  כג וידעו הגויים כי בעוונם גלו בית-ישראל, על אשר מעלו-בי, ואסתיר פניי, מהם; ואתנם ביד צריהם, וייפלו בחרב כולם.  כד כטומאתם וכפשעיהם, עשיתי אותם; ואסתיר פניי, מהם.  {ס}

כה לכן, כה אמר אדוניי יהוה, עתה אשיב את-שבות יעקוב, וריחמתי כל-בית ישראל; וקינאתי, לשם קודשי.  כו ונשו, את-כלימתם, ואת-כל-מעלם, אשר מעלו-בי--בשבתם על-אדמתם לבטח, ואין מחריד.  כז בשובבי אותם, מן-העמים, וקיבצתי אותם, מארצות אויביהם; ונקדשתי בם, לעיני הגויים רבים.  כח וידעו, כי אני יהוה אלוהיהם, בהגלותי אותם אל-הגויים, וכינסתים על-אדמתם; ולא-אותיר עוד מהם, שם.  כט ולא-אסתיר עוד פניי, מהם, אשר שפכתי את-רוחי על-בית ישראל, נאום אדוניי יהוה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח


יש לך שאלה או הערה?