תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח


יחזקאל פרק מד

א וישב אותי, דרך שער המקדש החיצון, הפונה, קדים; והוא, סגור.  ב ויאמר אליי יהוה, השער הזה סגור יהיה לא ייפתח ואיש לא-יבוא בו--כי יהוה אלוהי-ישראל, בא בו; והיה, סגור.  ג את-הנשיא, נשיא הוא יישב-בו לאכול-לחם--לפני יהוה; מדרך אולם השער יבוא, ומדרכו ייצא.  ד ויביאני דרך-שער הצפון, אל-פני הבית, וארא, והנה מלא כבוד-יהוה את-בית יהוה; ואפול, אל-פניי.  ה ויאמר אליי יהוה, בן-אדם שים ליבך וראה בעיניך ובאוזניך שמע את כל-אשר אני מדבר אותך, לכל-חוקות בית-יהוה, ולכל-תורותיו; ושמת ליבך למבוא הבית, בכול מוצאי המקדש.  ו ואמרת אל-מרי אל-בית ישראל, כה אמר אדוניי יהוה:  רב-לכם מכל-תועבותיכם, בית ישראל.  ז בהביאכם בני-נכר, ערלי-לב וערלי בשר, להיות במקדשי, לחללו את-ביתי--בהקריבכם את-לחמי, חלב ודם, ויפרו את-בריתי, אל כל-תועבותיכם.  ח ולא שמרתם, משמרת קודשיי; ותשימון, לשומרי משמרתי במקדשי--לכם.  {ס}

ט כה-אמר, אדוניי יהוה, כל-בן-נכר ערל לב וערל בשר, לא יבוא אל-מקדשי:  לכל-בן-נכר--אשר, בתוך בני ישראל.  י כי אם-הלויים, אשר רחקו מעליי, בתעות ישראל אשר תעו מעליי, אחרי גילוליהם; ונשאו, עוונם.  יא והיו במקדשי, משרתים, פקודות אל-שערי הבית, ומשרתים את-הבית; המה ישחטו את-העולה ואת-הזבח, לעם, והמה יעמדו לפניהם, לשרתם.  יב יען, אשר ישרתו אותם לפני גילוליהם, והיו לבית-ישראל, למכשול עוון; על-כן נשאתי ידי עליהם, נאום אדוניי יהוה, ונשאו, עוונם.  יג ולא-ייגשו אליי, לכהן לי, ולגשת על-כל-קודשיי, אל-קודשי הקודשים; ונשאו, כלימתם, ותועבותם, אשר עשו.  יד ונתתי אותם, שומרי משמרת הבית--לכול, עבודתו, ולכול אשר ייעשה, בו.  {פ}

טו והכוהנים הלויים בני צדוק, אשר שמרו את-משמרת מקדשי בתעות בני-ישראל מעליי--המה יקרבו אליי, לשרתני; ועמדו לפניי, להקריב לי חלב ודם--נאום, אדוניי יהוה.  טז המה יבואו אל-מקדשי, והמה יקרבו אל-שולחני--לשרתני; ושמרו, את-משמרתי.  יז והיה, בבואם אל-שערי החצר הפנימית, בגדי פשתים, ילבשו; ולא-יעלה עליהם, צמר, בשרתם בשערי החצר הפנימית, וביתה.  יח פארי פשתים, יהיו על-ראשם, ומכנסי פשתים, יהיו על-מותניהם:  לא יחגרו, ביזע.  יט ובצאתם אל-החצר החיצונה אל-החצר החיצונה, אל-העם, יפשטו את-בגדיהם אשר-המה משרתם בם, והניחו אותם בלשכות הקודש; ולבשו בגדים אחרים, ולא-יקדשו את-העם בבגדיהם.  כ וראשם לא יגלחו, ופרע לא ישלחו; כסום יכסמו, את-ראשיהם.  כא ויין לא-ישתו, כל-כוהן, בבואם, אל-החצר הפנימית.  כב ואלמנה, וגרושה, לא-יקחו להם, לנשים:  כי אם-בתולות, מזרע בית ישראל, והאלמנה אשר תהיה אלמנה, מכוהן ייקחו.  כג ואת-עמי יורו, בין קודש לחול; ובין-טמא לטהור, יודיעום.  כד ועל-ריב, המה יעמדו למשפט--במשפטיי, ישפטוהו; ואת-תורותיי ואת-חוקותיי, בכל-מועדיי ישמורו, ואת-שבתותיי, יקדשו.  כה ואל-מת אדם, לא יבוא לטומאה:  כי אם-לאב ולאם ולבן ולבת לאח, ולאחות אשר-לא-הייתה לאיש--ייטמאו.  כו ואחרי, טוהרתו--שבעת ימים, יספרו-לו.  כז וביום בואו אל-הקודש אל-החצר הפנימית, לשרת בקודש, יקריב, חטאתו--נאום, אדוניי יהוה.  כח והייתה להם לנחלה, אני נחלתם; ואחוזה, לא-תיתנו להם בישראל--אני, אחוזתם.  כט המנחה והחטאת והאשם, המה יאכלום; וכל-חרם בישראל, להם יהיה.  ל וראשית כל-ביכורי כול וכל-תרומת כול, מכול תרומותיכם--לכוהנים, יהיה; וראשית עריסותיכם תיתנו לכוהן, להניח ברכה אל-ביתך.  לא כל-נבילה וטריפה, מן-העוף ומן-הבהמה--לא יאכלו, הכוהנים.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח


יש לך שאלה או הערה?