תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח


יחזקאל פרק מז

א וישיבני, אל-פתח הבית, והנה-מים יוצאים מתחת מפתן הבית קדימה, כי-פני הבית קדים; והמים יורדים, מתחת מכתף הבית הימנית, מנגב, למזבח.  ב ויוציאני, דרך-שער צפונה, ויסיבני דרך חוץ, אל-שער החוץ דרך הפונה קדים; והנה-מים מפכים, מן-הכתף הימנית.  ג בצאת-האיש קדים, וקו בידו; וימד אלף באמה, ויעבירני במים מי אופסיים.  ד וימד אלף, ויעבירני במים מים ברכיים; וימד אלף, ויעבירני מי מותניים.  ה וימד אלף--נחל, אשר לא-אוכל לעבור:  כי-גאו המים מי שחו, נחל אשר לא-ייעבר.  ו ויאמר אליי, הראית בן-אדם; ויוליכני וישיבני, שפת הנחל.  ז בשובני--והנה אל-שפת הנחל, עץ רב מאוד:  מזה, ומזה.  ח ויאמר אליי, המים האלה יוצאים אל-הגלילה הקדמונה, וירדו, על-הערבה; ובאו הימה, אל-הימה המוצאים ונרפו המים.  ט והיה כל-נפש חיה אשר-ישרוץ אל כל-אשר יבוא שם נחליים, יחיה, והיה הדגה, רבה מאוד:  כי באו שמה המים האלה, ויירפאו וחי--כול אשר-יבוא שמה, הנחל.  י והיה עמדו עליו דווגים, מעין גדי ועד-עין עגליים--משטוח לחרמים, יהיו; למינה תהיה דגתם, כדגת הים הגדול רבה מאוד.  יא ביצותיו וגבאיו ולא יירפאו, למלח ניתנו.  יב ועל-הנחל יעלה על-שפתו מזה ומזה כל-עץ-מאכל לא-ייבול עלהו ולא-ייתום פרייו, לחודשיו יבכר--כי מימיו, מן-המקדש המה יוצאים; והיה פרייו למאכל, ועלהו לתרופה.  {פ}

יג כה אמר, אדוניי יהוה, גה גבול אשר תתנחלו את-הארץ, לשני עשר שבטי ישראל--יוסף, חבלים.  יד ונחלתם אותה, איש כאחיו, אשר נשאתי את-ידי, לתיתה לאבותיכם; ונפלה הארץ הזאת, לכם--בנחלה.  טו וזה, גבול הארץ:  לפאת צפונה מן-הים הגדול, הדרך חתלון--לבוא צדדה.  טז חמת ברותה, סבריים, אשר בין-גבול דמשק, ובין גבול חמת; חצר, התיכון, אשר, אל-גבול חוורן.  יז והיה גבול מן-הים, חצר עינון גבול דמשק, וצפון צפונה, וגבול חמת; ואת, פאת צפון.  יח ופאת קדים מבין חוורן ומבין-דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל, הירדן--מגבול על-הים הקדמוני, תמודו; ואת, פאת קדימה.  יט ופאת, נגב תימנה, מתמר עד-מי מריבות קדש, נחלה אל-הים הגדול; ואת פאת-תימנה, נגבה.  כ ופאת-ים, הים הגדול, מגבול, עד-נוכח לבוא חמת; זאת, פאת-ים.  כא וחילקתם את-הארץ הזאת, לכם--לשבטי ישראל.  כב והיה, תפילו אותה בנחלה, לכם ולהגרים הגרים בתוככם, אשר-הולידו בנים בתוככם; והיו לכם, כאזרח בבני ישראל--איתכם ייפלו בנחלה, בתוך שבטי ישראל.  כג והיה בשבט, אשר-גר הגר איתו--שם תיתנו נחלתו, נאום אדוניי יהוה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח


יש לך שאלה או הערה?