תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עמוס - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט


עמוס פרק ח

א כה הראני, אדוניי יהוה; והנה, כלוב קיץ.  ב ויאמר, מה-אתה רואה עמוס, ואומר, כלוב קיץ; ויאמר יהוה אליי, בא הקץ אל-עמי ישראל--לא-אוסיף עוד, עבור לו.  ג והילילו שירות היכל, ביום ההוא--נאום, אדוניי יהוה:  רב הפגר, בכל-מקום השליך הס.  {פ}

ד שמעו-זאת, השואפים אביון; ולשבית, עניי-ארץ.  ה לאמור, מתיי יעבור החודש ונשבירה שבר, והשבת, ונפתחה-בר--להקטין איפה ולהגדיל שקל, ולעוות מאזני מרמה.  ו לקנות בכסף דלים, ואביון בעבור נעליים; ומפל בר, נשביר.  ז נשבע יהוה, בגאון יעקוב; אם-אשכח לנצח, כל-מעשיהם.  ח העל זאת לא-תרגז הארץ, ואבל כל-יושב בה; ועלתה כאור כולה, ונגרשה ונשקעה כיאור מצריים.  {פ}

ט והיה ביום ההוא, נאום אדוניי יהוה, והבאתי השמש, בצוהריים; והחשכתי לארץ, ביום אור.  י והפכתי חגיכם לאבל, וכל-שיריכם לקינה, והעליתי על-כל-מותניים שק, ועל-כל-ראש קורחה; ושמתיה כאבל יחיד, ואחריתה כיום מר.  {פ}

יא הנה ימים באים, נאום אדוניי יהוה, והשלחתי רעב, בארץ:  לא-רעב ללחם, ולא-צמא למים--כי אם-לשמוע, את דברי יהוה.  יב ונעו מים עד-ים, ומצפון ועד-מזרח; ישוטטו לבקש את-דבר-יהוה, ולא ימצאו.  יג ביום ההוא תתעלפנה הבתולות היפות, והבחורים--בצמא.  יד הנשבעים, באשמת שומרון, ואמרו חי אלוהיך דן, וחי דרך באר-שבע; ונפלו, ולא-יקומו עוד.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עמוס - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט


יש לך שאלה או הערה?