תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מיכה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז


מיכה פרק ד

א והיה באחרית הימים, יהיה הר בית-יהוה נכון בראש ההרים, ונישא הוא, מגבעות; ונהרו עליו, עמים.  ב והלכו גויים רבים, ואמרו לכו ונעלה אל-הר-יהוה ואל-בית אלוהי יעקוב, ויורנו מדרכיו, ונלכה באורחותיו:  כי מציון תצא תורה, ודבר-יהוה מירושלים.  ג ושפט, בין עמים רבים, והוכיח לגויים עצומים, עד-רחוק; וכיתתו חרבותיהם לאיתים, וחניתותיהם למזמרות--לא-ישאו גוי אל-גוי חרב, ולא-ילמדון עוד מלחמה.  ד וישבו, איש תחת גפנו ותחת תאנתו--ואין מחריד:  כי-פי יהוה צבאות, דיבר.  ה כי, כל-העמים, ילכו, איש בשם אלוהיו; ואנחנו, נלך בשם-יהוה אלוהינו--לעולם ועד.  {פ}

ו ביום ההוא נאום-יהוה, אוספה הצולעה, והנידחה, אקבצה; ואשר, הרעותי.  ז ושמתי את-הצולעה לשארית, והנהלאה לגוי עצום; ומלך יהוה עליהם בהר ציון, מעתה ועד-עולם.  {פ}

ח ואתה מגדל-עדר, עופל בת-ציון--עדיך תאתה; ובאה, הממשלה הראשונה, ממלכת, לבת ירושלים.  ט עתה, למה תריעי ריע; המלך אין-בך, אם-יועצך אבד--כי-החזיקך חיל, כיולדה.  י חולי וגוחי בת-ציון, כיולדה:  כי-עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה, ובאת עד-בבל שם תינצלי--שם יגאלך יהוה, מכף אויבייך.  יא ועתה נאספו עלייך, גויים רבים--האומרים תחנף, ותחז בציון עינינו.  יב והמה, לא ידעו מחשבות יהוה, ולא הבינו, עצתו:  כי קיבצם, כעמיר גורנה.  יג קומי ודושי בת-ציון, כי-קרנך אשים ברזל ופרסותייך אשים נחושה, והדיקות, עמים רבים; והחרמתי ליהוה בצעם, וחילם לאדון כל-הארץ.  יד עתה תתגודדי בת-גדוד, מצור שם עלינו; בשבט יכו על-הלחי, את שופט ישראל.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מיכה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז


יש לך שאלה או הערה?