תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - נחום - הכול
פרק א ב ג


נחום פרק ג

א הוי, עיר דמים; כולה, כחש פרק מלאה--לא ימיש, טרף.  ב קול שוט, וקול רעש אופן; וסוס דוהר, ומרכבה מרקדה.  ג פרש מעלה, ולהב חרב וברק חנית, ורוב חלל, וכובד פגר; ואין קצה לגווייה, וכשלו בגווייתם.  ד מרוב זנוני זונה, טובת חן בעלת כשפים; המוכרת גויים בזנוניה, ומשפחות בכשפיה.  ה הנני אלייך, נאום יהוה צבאות, וגיליתי שולייך, על-פנייך; והראיתי גויים מערך, וממלכות קלונך.  ו והשלכתי עלייך שיקוצים, וניבלתיך; ושמתיך, כרואי.  ז והיה כל-רואייך, יידוד ממך, ואמר שודדה נינווה, מי ינוד לה; מאיין אבקש מנחמים, לך.  ח התיטבי, מנוא אמון, היושבה ביאורים, מים סביב לה--אשר-חיל ים, מים חומתה.  ט כוש עוצמה ומצריים, ואין קצה; פוט ולובים, היו בעזרתך.  י גם-היא, לגולה הלכה בשבי--גם עולליה ירוטשו, בראש כל-חוצות; ועל-נכבדיה ידו גורל, וכל-גדוליה רותקו בזיקים.  יא גם-את תשכרי, תהי נעלמה; גם-את תבקשי מעוז, מאויב.  יב כל-מבצרייך--תאנים, עם-ביכורים; אם-יינועו, ונפלו על-פי אוכל.  יג הנה עמך נשים, בקרבך, לאויבייך, פתוח נפתחו שערי ארצך; אכלה אש, בריחייך.  יד מי מצור שאבי-לך, חזקי מבצרייך; בואי בטיט ורמסי בחומר, החזיקי מלבן.  טו שם, תאכלך אש--תכריתך חרב, תאכלך כילק; התכבד כילק, התכבדי כארבה.  טז הרבית, רוכלייך, מכוכבי, השמיים; ילק פשט, ויעוף.  יז מנזרייך, כארבה, וטפסרייך, כגוב גובאי; החונים בגדרות, ביום קרה--שמש זרחה ונודד, ולא-נודע מקומו אים.  יח נמו רועיך מלך אשור, ישכנו אדיריך; נפושו עמך על-ההרים, ואין מקבץ.  יט אין-כהה לשברך, נחלה מכתך; כול שומעי שמעך, תקעו כף עליך--כי על-מי לא-עברה רעתך, תמיד.  {ש}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - נחום - הכול
פרק א ב ג


יש לך שאלה או הערה?