תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - זכריה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד


זכריה פרק ד

א וישב, המלאך הדובר בי; ויעירני, כאיש אשר-ייעור משנתו.  ב ויאמר אליי, מה אתה רואה; ואומר ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על-ראשה, ושבעה נרותיה עליה--שבעה ושבעה מוצקות, לנרות אשר על-ראשה.  ג ושניים זיתים, עליה:  אחד מימין הגולה, ואחד על-שמאלה.  ד ואען, ואומר, אל-המלאך הדובר בי, לאמור:  מה-אלה, אדוני.  ה ויען המלאך הדובר בי, ויאמר אליי, הלוא ידעת, מה-המה אלה; ואומר, לא אדוני.  ו ויען ויאמר אליי, לאמור, זה דבר-יהוה, אל-זרובבל לאמור:  לא בחיל, ולא בכוח--כי אם-ברוחי, אמר יהוה צבאות.  ז מי-אתה הר-הגדול לפני זרובבל, למישור; והוציא, את-האבן הראשה--תשואות, חן חן לה.  {פ}

ח ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.  ט ידי זרובבל, ייסדו הבית הזה--וידיו תבצענה; וידעת, כי-יהוה צבאות שלחני אליכם.  י כי מי בז, ליום קטנות, ושמחו וראו את-האבן הבדיל ביד זרובבל, שבעה-אלה; עיני יהוה, המה משוטטים בכל-הארץ.  יא ואען, ואומר אליו:  מה-שני הזיתים האלה, על-ימין המנורה ועל-שמאלה.  יב ואען שנית, ואומר אליו:  מה-שתי שיבלי הזיתים, אשר ביד שני צנתרות הזהב, המריקים מעליהם, הזהב.  יג ויאמר אליי לאמור, הלוא ידעת מה-אלה; ואומר, לא אדוני.  יד ויאמר, אלה שני בני-היצהר, העומדים, על-אדון כל-הארץ.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - זכריה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד


יש לך שאלה או הערה?