תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלאכי - הכול
פרק א ב ג


מלאכי פרק ב

א ועתה, אליכם המצוה הזאת--הכוהנים.  ב אם-לא תשמעו ואם-לא תשימו על-לב לתת כבוד לשמי, אמר יהוה צבאות, ושילחתי בכם את-המארה, וארותי את-ברכותיכם; וגם, ארותיה, כי אינכם, שמים על-לב.  ג הנני גוער לכם, את-הזרע, וזיריתי פרש על-פניכם, פרש חגיכם; ונשא אתכם, אליו.  ד וידעתם--כי שילחתי אליכם, את המצוה הזאת:  להיות בריתי את-לוי, אמר יהוה צבאות.  ה בריתי הייתה איתו, החיים והשלום, ואתנם-לו מורא, וייראני; ומפני שמי, ניחת הוא.  ו תורת אמת הייתה בפיהו, ועוולה לא-נמצא בשפתיו; בשלום ובמישור הלך איתי, ורבים השיב מעוון.  ז כי-שפתי כוהן ישמרו-דעת, ותורה יבקשו מפיהו:  כי מלאך יהוה-צבאות, הוא.  ח ואתם סרתם מן-הדרך, הכשלתם רבים בתורה; שיחתם ברית הלוי, אמר יהוה צבאות.  ט וגם-אני נתתי אתכם, נבזים ושפלים--לכל-העם:  כפי, אשר אינכם שומרים את-דרכיי, ונושאים פנים, בתורה.  {פ}

י הלוא אב אחד לכולנו, הלוא אל אחד בראנו; מדוע, נבגד איש באחיו--לחלל, ברית אבותינו.  יא בגדה יהודה, ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים:  כי חילל יהודה, קודש יהוה אשר אהב, ובעל, בת-אל נכר.  יב יכרת יהוה לאיש אשר יעשנה, ער ועונה, מאוהלי, יעקוב; ומגיש מנחה, ליהוה צבאות.  {פ}

יג וזאת, שנית תעשו--כסות דמעה את-מזבח יהוה, בכי ואנקה; מאין עוד, פנות אל-המנחה, ולקחת רצון, מידכם.  יד ואמרתם, על-מה:  על כי-יהוה העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדת בה, והיא חברתך, ואשת בריתך.  טו ולא-אחד עשה, ושאר רוח לו, ומה האחד, מבקש זרע אלוהים; ונשמרתם, ברוחכם, ובאשת נעוריך, אל-יבגוד.  טז כי-שנא שלח, אמר יהוה אלוהי ישראל, וכיסה חמס על-לבושו, אמר יהוה צבאות; ונשמרתם ברוחכם, ולא תבגודו.  {פ}

יז הוגעתם יהוה בדבריכם, ואמרתם במה הוגענו:  באמורכם, כל-עושה רע טוב בעיני יהוה ובהם הוא חפץ, או איה, אלוהי המשפט.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלאכי - הכול
פרק א ב ג


יש לך שאלה או הערה?