תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


דברי הימים א פרק יז

א ויהי, כאשר ישב דויד בביתו; ויאמר דויד אל-נתן הנביא, הנה אנוכי יושב בבית הארזים, וארון ברית-יהוה, תחת יריעות.  ב ויאמר נתן אל-דויד, כול אשר בלבבך עשה:  כי האלוהים, עימך.  {ס}  ג ויהי, בלילה ההוא; ויהי, דבר-אלוהים, אל-נתן, לאמור.  ד לך ואמרת אל-דויד עבדי, כה אמר יהוה:  לא אתה תבנה-לי הבית, לשבת.  ה כי לא ישבתי, בבית, מן-היום אשר העליתי את-ישראל, עד היום הזה; ואהיה מאוהל אל-אוהל, וממשכן.  ו בכול אשר-התהלכתי, בכל-ישראל, הדבר דיברתי את-אחד שופטי ישראל, אשר ציוויתי לרעות את-עמי לאמור:  למה לא-בניתם לי, בית ארזים.  ז ועתה כה-תאמר לעבדי לדויד,  {ס}  כה אמר יהוה צבאות, אני לקחתיך מן-הנווה, מן-אחרי הצאן--להיות נגיד, על עמי ישראל.  ח ואהיה עימך, בכול אשר הלכת, ואכרית את-כל-אויביך, מפניך; ועשיתי לך שם, כשם הגדולים אשר בארץ.  ט ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו, ושכן תחתיו, ולא ירגז, עוד; ולא-יוסיפו בני-עוולה לבלותו, כאשר בראשונה.  י ולמימים, אשר ציוויתי שופטים על-עמי ישראל, והכנעתי, את-כל-אויביך; ואגיד לך, ובית יבנה-לך יהוה.  יא והיה, כי-מלאו ימיך ללכת עם-אבותיך, והקימותי את-זרעך אחריך, אשר יהיה מבניך; והכינותי, את-מלכותו.  יב הוא יבנה-לי, בית; וכוננתי את-כיסאו, עד-עולם.  יג אני אהיה-לו לאב, והוא יהיה-לי לבן; וחסדי, לא-אסיר מעימו, כאשר הסירותי, מאשר היה לפניך.  יד והעמדתיהו בביתי ובמלכותי, עד-העולם; וכיסאו, יהיה נכון עד-עולם.  טו ככול הדברים האלה, וככול החזון הזה--כן דיבר נתן, אל-דויד.  {פ}

טז ויבוא המלך דויד, ויישב לפני יהוה; ויאמר, מי-אני יהוה אלוהים ומי ביתי, כי הביאותני, עד-הלום.  יז ותקטן זאת בעיניך אלוהים, ותדבר על-בית-עבדך למרחוק; וראיתני, כתור האדם המעלה--יהוה אלוהים.  יח מה-יוסיף עוד דויד אליך, לכבוד את-עבדך; ואתה, את-עבדך ידעת.  יט יהוה--בעבור עבדך וכליבך, עשית את כל-הגדולה הזאת:  להודיע, את-כל-הגדולות.  כ יהוה אין כמוך, ואין אלוהים זולתך, בכול אשר-שמענו, באוזנינו.  כא ומי כעמך ישראל, גוי אחד בארץ:  אשר הלך האלוהים לפדות לו עם, לשום לך שם גדולות ונוראות--לגרש מפני עמך אשר-פדית ממצריים, גויים.  כב ותיתן את-עמך ישראל לך, לעם--עד-עולם; ואתה יהוה, היית להם לאלוהים.  כג ועתה יהוה--הדבר אשר דיברת על-עבדך ועל-ביתו, ייאמן עד-עולם; ועשה, כאשר דיברת.  כד וייאמן ויגדל שמך עד-עולם, לאמור--יהוה צבאות אלוהי ישראל, אלוהים לישראל; ובית-דויד עבדך, נכון לפניך.  כה כי אתה אלוהיי, גלית את-אוזן עבדך, לבנות לו, בית; על-כן מצא עבדך, להתפלל לפניך.  כו ועתה יהוה, אתה-הוא האלוהים; ותדבר, על-עבדך, הטובה, הזאת.  כז ועתה, הואלת לברך את-בית עבדך, להיות לעולם, לפניך:  כי-אתה יהוה בירכת, ומבורך לעולם.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


יש לך שאלה או הערה?