תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


דברי הימים ב פרק ו

א אז, אמר שלמה:  יהוה אמר, לשכון בערפל.  ב ואני בניתי בית-זבול, לך; ומכון לשבתך, עולמים.  ג ויסב המלך, את-פניו, ויברך, את כל-קהל ישראל; וכל-קהל ישראל, עומד.  ד ויאמר, ברוך יהוה אלוהי ישראל, אשר דיבר בפיו, את דויד אבי; ובידיו מילא, לאמור.  ה מן-היום, אשר הוצאתי את-עמי מארץ מצריים, לא-בחרתי בעיר מכול שבטי ישראל, לבנות בית להיות שמי שם; ולא-בחרתי באיש, להיות נגיד על-עמי ישראל.  ו ואבחר, בירושלים, להיות שמי, שם; ואבחר בדויד, להיות על-עמי ישראל.  ז ויהי, עם-לבב דויד אבי, לבנות בית, לשם יהוה אלוהי ישראל.  ח ויאמר יהוה, אל-דויד אבי, יען אשר היה עם-לבבך, לבנות בית לשמי--הטיבות, כי היה עם-לבבך.  ט רק אתה, לא תבנה הבית:  כי בנך היוצא מחלציך, הוא-יבנה הבית לשמי.  י ויקם יהוה, את-דברו אשר דיבר; ואקום תחת דויד אבי ואשב על-כיסא ישראל, כאשר דיבר יהוה, ואבנה הבית, לשם יהוה אלוהי ישראל.  יא ואשים שם את-הארון, אשר-שם ברית יהוה, אשר כרת, עם-בני ישראל.  יב ויעמוד, לפני מזבח יהוה, נגד, כל-קהל ישראל; ויפרוש, כפיו.  יג כי-עשה שלמה כיור נחושת, וייתנהו בתוך העזרה--חמש אמות אורכו וחמש אמות רוחבו, ואמות שלוש קומתו; ויעמוד עליו, ויברך על-ברכיו נגד כל-קהל ישראל, ויפרוש כפיו, השמיימה.  {פ}

יד ויאמר,  {פ}
 
יהוה אלוהי ישראל אין-כמוך אלוהים--בשמיים, ובארץ:  שומר הברית, והחסד, לעבדיך, ההולכים לפניך בכל-ליבם.  טו אשר שמרת, לעבדך דויד אבי, את אשר-דיברת, לו; ותדבר בפיך ובידך מילאת, כיום הזה.  טז ועתה יהוה אלוהי ישראל, שמור לעבדך דויד אבי את אשר דיברת לו לאמור, לא-ייכרת לך איש מלפניי, יושב על-כיסא ישראל:  רק אם-ישמרו בניך את-דרכם, ללכת בתורתי, כאשר הלכת, לפניי.  יז ועתה, יהוה אלוהי ישראל:  ייאמן, דברך, אשר דיברת, לעבדך לדויד.  יח כי, האומנם, יישב אלוהים את-האדם, על-הארץ:  הנה שמיים ושמי השמיים, לא יכלכלוך--אף, כי-הבית הזה אשר בניתי.  יט ופנית אל-תפילת עבדך, ואל-תחינתו--יהוה אלוהיי:  לשמוע אל-הרינה ואל-התפילה, אשר עבדך מתפלל לפניך.  כ להיות עיניך פתוחות אל-הבית הזה, יומם ולילה--אל-המקום, אשר אמרת לשום שמך שם:  לשמוע, אל-התפילה, אשר יתפלל עבדך, אל-המקום הזה.  כא ושמעת אל-תחנוני עבדך, ועמך ישראל, אשר יתפללו, אל-המקום הזה; ואתה תשמע ממקום שבתך, מן-השמיים--ושמעת, וסלחת.  כב אם-יחטא איש לריעהו, ונשא-בו אלה להאלותו; ובא, אלה לפני מזבחך--בבית הזה.  כג ואתה תשמע מן-השמיים, ועשית ושפטת את-עבדיך, להשיב לרשע, לתת דרכו בראשו; ולהצדיק צדיק, לתת לו כצדקתו.  {ס}  כד ואם-יינגף עמך ישראל, לפני אויב--כי יחטאו-לך; ושבו והודו את-שמך, והתפללו והתחננו לפניך בבית הזה.  כה ואתה, תשמע מן-השמיים, וסלחת, לחטאת עמך ישראל; והשבותם, אל-האדמה, אשר-נתת להם, ולאבותיהם.  {פ}

כו בהיעצר השמיים ולא-יהיה מטר, כי יחטאו-לך; והתפללו אל-המקום הזה, והודו את-שמך--מחטאתם ישובון, כי תענם.  כז ואתה תשמע השמיים, וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל--כי תורם אל-הדרך הטובה, אשר ילכו-בה; ונתת מטר על-ארצך, אשר-נתת לעמך לנחלה.  {ס}  כח רעב כי-יהיה בארץ, דבר כי-יהיה שידפון ויירקון ארבה וחסיל כי יהיה, כי יצר-לו אויביו, בארץ שעריו:  כל-נגע, וכל-מחלה.  כט כל-תפילה כל-תחינה, אשר יהיה לכל-האדם, ולכול, עמך ישראל--אשר יידעו, איש נגעו ומכאובו, ופרש כפיו, אל-הבית הזה.  ל ואתה תשמע מן-השמיים מכון שבתך, וסלחת, ונתת לאיש ככל-דרכיו, אשר תדע את-לבבו:  כי אתה לבדך ידעת, את-לבב בני האדם.  לא למען ייראוך, ללכת בדרכיך, כל-הימים, אשר-הם חיים על-פני האדמה--אשר נתת, לאבותינו.  {ס}  לב וגם אל-הנוכרי, אשר לא מעמך ישראל הוא, ובא מארץ רחוקה למען שמך הגדול וידך החזקה, וזרועך הנטויה; ובאו והתפללו, אל-הבית הזה.  לג ואתה תשמע מן-השמיים, ממכון שבתך, ועשית, ככול אשר-יקרא אליך הנוכרי:  למען יידעו כל-עמי הארץ את-שמך, וליראה אותך כעמך ישראל, ולדעת, כי-שמך נקרא על-הבית הזה אשר בניתי.  לד כי-ייצא עמך למלחמה על-אויביו, בדרך אשר תשלחם; והתפללו אליך, דרך העיר הזאת אשר בחרת בה, והבית, אשר-בניתי לשמך.  לה ושמעת, מן-השמיים, את-תפילתם, ואת-תחינתם; ועשית, משפטם.  לו כי יחטאו-לך, כי אין אדם אשר לא-יחטא, ואנפת בם, ונתתם לפני אויב; ושבום שוביהם אל-ארץ רחוקה, או קרובה.  לז והשיבו, אל-לבבם, בארץ, אשר נשבו-שם; ושבו והתחננו אליך, בארץ שביים לאמור, חטאנו העווינו, ורשענו.  לח ושבו אליך, בכל-ליבם ובכל-נפשם, בארץ שביים, אשר-שבו אותם; והתפללו, דרך ארצם אשר נתת לאבותם, והעיר אשר בחרת, ולבית אשר-בניתי לשמך.  לט ושמעת מן-השמיים ממכון שבתך, את-תפילתם ואת-תחינותיהם, ועשית, משפטם; וסלחת לעמך, אשר חטאו-לך.  מ עתה אלוהיי, יהיו-נא עיניך פתוחות, ואוזניך, קשובות--לתפילת, המקום הזה.  {ס}  מא ועתה, קומה יהוה אלוהים לנוחך--אתה, וארון עוזך; כוהניך יהוה אלוהים, ילבשו תשועה, וחסידיך, ישמחו בטוב.  מב יהוה אלוהים, אל-תשב פני משיחך:  זוכרה, לחסדי דויד עבדך.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


יש לך שאלה או הערה?