תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


דברי הימים ב פרק כ

א ויהי אחרי-כן באו בני-מואב ובני עמון ועימהם מהעמונים, על-יהושפט--למלחמה.  ב ויבואו, ויגידו ליהושפט לאמור, בא עליך המון רב מעבר לים, מארם; והנם בחצצון תמר, היא עין גדי.  ג ויירא, וייתן יהושפט את-פניו לדרוש ליהוה; ויקרא-צום, על-כל-יהודה.  ד וייקבצו יהודה, לבקש מיהוה; גם מכל-ערי יהודה, באו לבקש את-יהוה.  ה ויעמוד יהושפט, בקהל יהודה וירושלים--בבית יהוה:  לפני, החצר החדשה.  ו ויאמר, יהוה אלוהי אבותינו הלוא אתה-הוא אלוהים בשמיים, ואתה מושל, בכול ממלכות הגויים; ובידך כוח וגבורה, ואין עימך להתייצב.  ז הלוא אתה אלוהינו, הורשת את-יושבי הארץ הזאת, מלפני, עמך ישראל; ותיתנה, לזרע אברהם אוהבך--לעולם.  ח ויישבו-בה; ויבנו לך בה מקדש, לשמך לאמור.  ט אם-תבוא עלינו רעה, חרב שפוט ודבר ורעב, נעמדה לפני הבית הזה ולפניך, כי שמך בבית הזה; ונזעק אליך מצרתנו, ותשמע ותושיע.  י ועתה הנה בני-עמון ומואב והר-שעיר, אשר לא-נתת לישראל לבוא בהם, בבואם, מארץ מצריים:  כי סרו מעליהם, ולא השמידום.  יא והנה-הם--גומלים, עלינו:  לבוא, לגרשנו, מירושתך, אשר הורשתנו.  יב אלוהינו, הלוא תשפוט-בם, כי אין בנו כוח, לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו; ואנחנו, לא נדע מה-נעשה--כי עליך, עינינו.  יג וכל-יהודה--עומדים, לפני יהוה; גם-טפם, נשיהם ובניהם.  {ס}  יד ויחזיאל בן-זכריהו בן-בניה בן-יעיאל בן-מתניה, הלוי--מן-בני אסף:  הייתה עליו רוח יהוה, בתוך הקהל.  טו ויאמר, הקשיבו כל-יהודה ויושבי ירושלים, והמלך, יהושפט:  כה-אמר יהוה לכם, אתם אל-תיראו ואל-תיחתו מפני ההמון הרב הזה--כי לא לכם המלחמה, כי לאלוהים.  טז מחר רדו עליהם, הנם עולים במעלה הציץ; ומצאתם אותם בסוף הנחל, פני מדבר ירואל.  יז לא לכם, להילחם בזאת:  התייצבו עמדו וראו את-ישועת יהוה עימכם יהודה וירושלים, אל-תיראו ואל-תיחתו--מחר צאו לפניהם, ויהוה עימכם.  יח וייקוד יהושפט אפיים, ארצה; וכל-יהודה ויושבי ירושלים, נפלו לפני יהוה, להשתחוות, ליהוה.  יט ויקומו הלויים מן-בני הקהתים, ומן-בני הקורחים--להלל, ליהוה אלוהי ישראל, בקול גדול, למעלה.  כ וישכימו בבוקר, וייצאו למדבר תקוע; ובצאתם עמד יהושפט, ויאמר שמעוני יהודה ויושבי ירושלים--האמינו ביהוה אלוהיכם ותיאמנו, האמינו בנביאיו והצליחו.  כא וייוועץ, אל-העם, ויעמד משוררים ליהוה, ומהללים להדרת-קודש--בצאת, לפני החלוץ, ואומרים הודו ליהוה, כי לעולם חסדו.  כב ובעת החלו ברינה ותהילה, נתן יהוה מארבים על-בני עמון מואב והר-שעיר הבאים ליהודה--ויינגפו.  כג ויעמדו בני עמון ומואב, על-יושבי הר-שעיר--להחרים ולהשמיד; וככלותם ביושבי שעיר, עזרו איש-בריעהו למשחית.  כד ויהודה בא על-המצפה, למדבר; ויפנו, אל-ההמון, והנם פגרים נופלים ארצה, ואין פליטה.  כה ויבוא יהושפט ועמו, לבוז את-שללם, וימצאו בהם לרוב ורכוש ופגרים וכלי חמודות, וינצלו להם לאין משא; ויהיו ימים שלושה, בוזזים את-השלל--כי רב-הוא.  כו וביום הרביעי, נקהלו לעמק ברכה--כי-שם, בירכו את-יהוה; על-כן קראו את-שם המקום ההוא, עמק ברכה--עד-היום.  כז וישובו כל-איש יהודה וירושלים, ויהושפט בראשם, לשוב אל-ירושלים, בשמחה:  כי-שימחם יהוה, מאויביהם.  כח ויבואו, ירושלים, בנבלים ובכינורות, ובחצוצרות--אל-בית, יהוה.  כט ויהי פחד אלוהים, על כל-ממלכות הארצות:  בשומעם--כי נלחם יהוה, עם אויבי ישראל.  ל ותשקוט, מלכות יהושפט; וינח לו אלוהיו, מסביב.  {פ}

לא וימלוך יהושפט, על-יהודה--בן-שלושים וחמש שנה במולכו, ועשרים וחמש שנה מלך בירושלים, ושם אימו, עזובה בת-שלחי.  לב וילך, בדרך אביו אסא--ולא-סר ממנה:  לעשות הישר, בעיני יהוה.  לג אך הבמות, לא-סרו; ועוד העם לא-הכינו לבבם, לאלוהי אבותיהם.  לד ויתר דברי יהושפט, הראשונים והאחרונים--הנם כתובים, בדברי יהוא בן-חנני, אשר הועלה, על-ספר מלכי ישראל.  לה ואחרי-כן, אתחבר יהושפט מלך-יהודה, עם, אחזיה מלך-ישראל; הוא, הרשיע לעשות.  לו ויחברהו עימו, לעשות אונייות ללכת תרשיש; ויעשו אונייות, בעציון גבר.  לז ויתנבא אליעזר בן-דודווהו, ממרשה, על-יהושפט, לאמור:  כהתחברך עם-אחזיהו, פרץ יהוה את-מעשיך, ויישברו אונייות, ולא עצרו ללכת אל-תרשיש.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


יש לך שאלה או הערה?