תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


דברי הימים ב פרק כה

א בן-עשרים וחמש שנה, מלך אמציהו, ועשרים ותשע שנה, מלך בירושלים; ושם אימו, יהועדן מירושלים.  ב ויעש הישר, בעיני יהוה:  רק, לא בלבב שלם.  ג ויהי, כאשר חזקה הממלכה עליו; ויהרוג, את-עבדיו, המכים, את-המלך אביו.  ד ואת-בניהם, לא המית:  כי ככתוב בתורה בספר משה אשר-ציווה יהוה לאמור, לא-ימותו אבות על-בנים ובנים לא-ימותו על-אבות--כי איש בחטאו, ימותו.  ה ויקבוץ אמציהו, את-יהודה, ויעמידם לבית-אבות לשרי האלפים ולשרי המאות, לכל-יהודה ובנימין; ויפקדם, למבן עשרים שנה ומעלה, וימצאם שלוש-מאות אלף בחור יוצא צבא, אוחז רומח וצינה.  ו וישכור מישראל, מאה אלף גיבור חיל--במאה כיכר-כסף.  ז ואיש האלוהים, בא אליו לאמור, המלך, אל-יבוא עימך צבא ישראל:  כי אין יהוה עם-ישראל, כול בני אפריים.  ח כי אם-בוא אתה, עשה חזק למלחמה--יכשילך האלוהים לפני אויב, כי יש-כוח באלוהים לעזור ולהכשיל.  ט ויאמר אמציהו, לאיש האלוהים, ומה-לעשות למאת הכיכר, אשר נתתי לגדוד ישראל; ויאמר, איש האלוהים, יש ליהוה, לתת לך הרבה מזה.  י ויבדילם אמציהו, להגדוד אשר-בא אליו מאפריים, ללכת, למקומם; וייחר אפם מאוד ביהודה, וישובו למקומם בחורי-אף.  {ס}  יא ואמציהו, התחזק, וינהג את-עמו, וילך גיא המלח; ויך את-בני-שעיר, עשרת אלפים.  יב ועשרת אלפים חיים, שבו בני יהודה, ויביאום, לראש הסלע; וישליכום מראש-הסלע, וכולם נבקעו.  יג ובני הגדוד, אשר השיב אמציהו מלכת עימו למלחמה, ויפשטו בערי יהודה, משומרון ועד-בית חורון; ויכו מהם שלושת אלפים, ויבוזו ביזה רבה.  {פ}

יד ויהי, אחרי בוא אמציהו מהכות את-אדומים, ויבא את-אלוהי בני שעיר, ויעמידם לו לאלוהים; ולפניהם ישתחווה, ולהם יקטר.  טו וייחר-אף יהוה, באמציהו; וישלח אליו, נביא, ויאמר לו למה דרשת את-אלוהי העם, אשר לא-הצילו את-עמם מידך.  טז ויהי בדברו אליו, ויאמר לו הליועץ למלך נתנוך--חדל-לך, למה יכוך; ויחדל הנביא, ויאמר ידעתי כי-יעץ אלוהים להשחיתך--כי-עשית זאת, ולא שמעת לעצתי.  {פ}

יז וייוועץ, אמציהו מלך יהודה, וישלח אל-יואש בן-יהואחז בן-יהוא מלך ישראל, לאמור:  לך, נתראה פנים.  יח וישלח יואש מלך-ישראל, אל-אמציהו מלך-יהודה לאמור, החוח אשר בלבנון שלח אל-הארז אשר בלבנון לאמור, תנה-את-בתך לבני לאישה; ותעבור חית השדה, אשר בלבנון, ותרמוס, את-החוח.  יט אמרת, הנה הכית את-אדום, ונשאך ליבך, להכביד; עתה, שבה בביתך--למה תתגרה ברעה, ונפלת אתה ויהודה עימך.  כ ולא-שמע אמציהו--כי מהאלוהים היא, למען תיתם ביד:  כי דרשו, את אלוהי אדום.  כא ויעל יואש מלך-ישראל ויתראו פנים, הוא ואמציהו מלך-יהודה, בבית שמש, אשר ליהודה.  כב ויינגף יהודה, לפני ישראל; וינוסו, איש לאוהליו.  כג ואת אמציהו מלך-יהודה בן-יואש בן-יהואחז, תפש יואש מלך-ישראל--בבית שמש; ויביאהו, ירושלים, ויפרוץ בחומת ירושלים משער אפריים עד-שער הפונה, ארבע מאות אמה.  כד וכל-הזהב והכסף ואת כל-הכלים הנמצאים בבית-האלוהים עם-עובד אדום, ואת-אוצרות בית המלך, ואת, בני התערובות; וישב, שומרון.  {פ}

כה ויחי אמציהו בן-יואש, מלך יהודה, אחרי מות, יואש בן-יהואחז מלך ישראל--חמש עשרה, שנה.  כו ויתר דברי אמציהו, הראשונים והאחרונים--הלוא הנם כתובים, על-ספר מלכי-יהודה וישראל.  כז ומעת, אשר-סר אמציהו מאחרי יהוה, ויקשרו עליו קשר בירושלים, וינס לכישה; וישלחו אחריו לכישה, וימיתוהו שם.  כח ויישאוהו, על-הסוסים; ויקברו אותו עם-אבותיו, בעיר יהודה.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


יש לך שאלה או הערה?