תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


דברי הימים ב פרק כח

א בן-עשרים שנה, אחז במולכו, ושש-עשרה שנה, מלך בירושלים; ולא-עשה הישר בעיני יהוה, כדויד אביו.  ב וילך, בדרכי מלכי ישראל; וגם מסכות עשה, לבעלים.  ג והוא הקטיר, בגיא בן-הינום; ויבער את-בניו, באש, כתועבות הגויים, אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל.  ד ויזבח ויקטר בבמות, ועל-הגבעות, ותחת, כל-עץ רענן.  ה וייתנהו יהוה אלוהיו, ביד מלך ארם, ויכו-בו, וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק; וגם ביד-מלך ישראל, ניתן, ויך-בו, מכה גדולה.  {ס}  ו ויהרוג פקח בן-רמליהו ביהודה, מאה ועשרים אלף ביום אחד--הכול בני-חיל:  בעוזבם, את-יהוה אלוהי אבותם.  ז ויהרוג זכרי גיבור אפריים, את-מעשיהו בן-המלך, ואת-עזריקם, נגיד הבית; ואת-אלקנה, משנה המלך.  {ס}  ח וישבו בני-ישראל מאחיהם מאתיים אלף, נשים בנים ובנות, וגם-שלל רב, בזזו מהם; ויביאו את-השלל, לשומרון.  {ס}  ט ושם היה נביא ליהוה, עודד שמו, וייצא לפני הצבא הבא לשומרון, ויאמר להם הנה בחמת יהוה אלוהי-אבותיכם על-יהודה נתנם בידכם; ותהרגו-בם בזעף, עד לשמיים הגיע.  י ועתה בני-יהודה וירושלים, אתם אומרים, לכבוש לעבדים ולשפחות, לכם; הלוא רק-אתם עימכם אשמות, ליהוה אלוהיכם.  יא ועתה שמעוני--והשיבו השביה, אשר שביתם מאחיכם:  כי חרון אף-יהוה, עליכם.  {ס}  יב ויקומו אנשים מראשי בני-אפריים, עזריהו בן-יהוחנן ברכיהו בן-משילמות, ויחזקייהו בן-שלום, ועמשא בן-חדליי--על-הבאים, מן-הצבא.  יג ויאמרו להם, לא-תביאו את-השביה הנה--כי לאשמת יהוה עלינו אתם אומרים, להוסיף על-חטאותינו ועל-אשמתנו:  כי-רבה אשמה לנו, וחרון אף על-ישראל.  {ס}  יד ויעזוב החלוץ, את-השביה ואת-הביזה, לפני השרים, וכל-הקהל.  טו ויקומו האנשים אשר-ניקבו בשמות ויחזיקו בשביה, וכל-מערומיהם הלבישו מן-השלל, וילבישום וינעילום ויאכילום וישקום ויסוכום וינהלום בחמורים לכל-כושל, ויביאום ירחו עיר-התמרים אצל אחיהם; וישובו, שומרון.  {פ}

טז בעת ההיא, שלח המלך אחז על-מלכי אשור--לעזור לו.  יז ועוד אדומים, באו; ויכו ביהודה, וישבו-שבי.  יח ופלשתים פשטו, בערי השפילה והנגב ליהודה, וילכדו את-בית-שמש ואת-איילון ואת-הגדרות ואת-שוכו ובנותיה ואת-תמנה ובנותיה, ואת-גמזו ואת-בנותיה; ויישבו, שם.  יט כי-הכניע יהוה את-יהודה, בעבור אחז מלך-ישראל:  כי הפריע ביהודה, ומעול מעל ביהוה.  כ ויבוא עליו, תילגת פלנאסר מלך אשור; ויצר לו, ולא חזקו.  כא כי-חלק אחז את-בית יהוה, ואת-בית המלך והשרים; וייתן למלך אשור, ולא לעזרה לו.  כב ובעת הצר לו, ויוסף למעול ביהוה:  הוא, המלך אחז.  כג ויזבח, לאלוהי דרמשק המכים בו, ויאמר כי אלוהי מלכי-ארם הם מעזרים אותם, להם אזבח ויעזרוני; והם היו-לו להכשילו, ולכל-ישראל.  כד ויאסוף אחז את-כלי בית-האלוהים, ויקצץ את-כלי בית-האלוהים, ויסגור, את-דלתות בית-יהוה; ויעש לו מזבחות בכל-פינה, בירושלים.  כה ובכל-עיר ועיר ליהודה עשה במות, לקטר לאלוהים אחרים; ויכעס, את-יהוה אלוהי אבותיו.  כו ויתר דבריו וכל-דרכיו, הראשונים והאחרונים--הנם כתובים, על-ספר מלכי-יהודה וישראל.  כז וישכב אחז עם-אבותיו, ויקברוהו בעיר בירושלים--כי לא הביאוהו, לקברי מלכי ישראל; וימלוך יחזקייהו בנו, תחתיו.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


יש לך שאלה או הערה?