תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ


תהילים פרק לז

א  לדויד:  אל-תתחר במרעים;    אל-תקנא, בעושי עוולה.
ב  כי כחציר, מהרה יימלו;    וכירק דשא, ייבולון.
ג  בטח ביהוה, ועשה-טוב;    שכון-ארץ, ורעה אמונה.
ד  והתענג על-יהוה;    וייתן-לך, משאלות ליבך.
ה  גול על-יהוה דרכך;    ובטח עליו, והוא יעשה.
ו  והוציא כאור צדקך;    ומשפטך, כצוהריים.
ז  דום, ליהוה--    והתחולל-לו:
אל-תתחר, במצליח דרכו;    באיש, עושה מזימות.
ח  הרף מאף, ועזוב חמה;    אל-תתחר, אך-להרע.
ט  כי-מרעים, ייכרתון;    וקווי יהוה, המה יירשו-ארץ.
י  ועוד מעט, ואין רשע;    והתבוננת על-מקומו ואיננו.
יא  וענווים יירשו-ארץ;    והתענגו, על-רוב שלום.
יב  זומם רשע, לצדיק;    וחורק עליו שיניו.
יג  אדוניי ישחק-לו:    כי-ראה, כי-יבוא יומו.
יד  חרב, פתחו רשעים--    ודרכו קשתם:
להפיל, עני ואביון;    לטבוח, ישרי-דרך.
טו  חרבם, תבוא בליבם;    וקשתותם, תישברנה.
טז  טוב-מעט, לצדיק--    מהמון, רשעים רבים.
יז  כי זרועות רשעים, תישברנה;    וסומך צדיקים יהוה.
יח  יודע יהוה, ימי תמימים;    ונחלתם, לעולם תהיה.
יט  לא-יבושו, בעת רעה;    ובימי רעבון ישבעו.
כ  כי רשעים, יאבדו, ואויבי יהוה, כיקר כרים;    כלו בעשן כלו.
כא  לווה רשע, ולא ישלם;    וצדיק, חונן ונותן.
כב  כי מבורכיו, יירשו ארץ;    ומקולליו, ייכרתו.
כג  מיהוה, מצעדי-גבר כוננו;    ודרכו יחפץ.
כד  כי-ייפול לא-יוטל:    כי-יהוה, סומך ידו.
כה  נער, הייתי--    גם-זקנתי:
ולא-ראיתי, צדיק נעזב;    וזרעו, מבקש-לחם.
כו  כל-היום, חונן ומלווה;    וזרעו, לברכה.
כז  סור מרע, ועשה-טוב;    ושכון לעולם.
כח  כי יהוה, אוהב משפט,    ולא-יעזוב את-חסידיו, לעולם נשמרו;
וזרע רשעים    נכרת.
כט  צדיקים יירשו-ארץ;    וישכנו לעד עליה.
ל  פי-צדיק, יהגה חכמה;    ולשונו, תדבר משפט.
לא  תורת אלוהיו בליבו;    לא תמעד אשוריו.
לב  צופה רשע, לצדיק;    ומבקש, להמיתו.
לג  יהוה, לא-יעזבנו בידו;    ולא ירשיענו, בהישפטו.
לד  קווה אל-יהוה, ושמור דרכו,    וירוממך, לרשת ארץ;
בהיכרת רשעים    תראה.
לה  ראיתי, רשע עריץ;    ומתערה, כאזרח רענן.
לו  ויעבור, והנה איננו;    ואבקשהו, ולא נמצא.
לז  שמור-תם, וראה ישר:    כי-אחרית לאיש שלום.
לח  ופושעים, נשמדו יחדיו;    אחרית רשעים נכרתה.
לט  ותשועת צדיקים, מיהוה;    מעוזם, בעת צרה.
מ  ויעזרם יהוה, ויפלטם:    יפלטם מרשעים, ויושיעם--כי-חסו בו.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ


יש לך שאלה או הערה?