תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ


תהילים פרק עח

א  משכיל, לאסף:
האזינה עמי, תורתי;    הטו אוזנכם, לאמרי-פי.
ב  אפתחה במשל פי;    אביעה חידות, מני-קדם.
ג  אשר שמענו, ונדעם;    ואבותינו, סיפרו-לנו.
ד  לא נכחד, מבניהם--    לדור אחרון, מספרים תהילות יהוה;
ועזוזו ונפלאותיו,    אשר עשה.
ה  ויקם עדות, ביעקוב,    ותורה, שם בישראל:
אשר ציווה, את-אבותינו--    להודיעם, לבניהם.
ו  למען יידעו, דור אחרון--בנים ייוולדו;    יקומו, ויספרו לבניהם.
ז  וישימו באלוהים, כסלם:    ולא ישכחו, מעללי-אל; ומצוותיו ינצורו.
ח  ולא יהיו, כאבותם--    דור, סורר ומורה:
דור, לא-הכין ליבו;    ולא-נאמנה את-אל רוחו.
ט  בני-אפריים, נושקי רומי-קשת;    הפכו, ביום קרב.
י  לא שמרו, ברית אלוהים;    ובתורתו, מיאנו ללכת.
יא  וישכחו עלילותיו;    ונפלאותיו, אשר הראם.
יב  נגד אבותם, עשה פלא;    בארץ מצריים שדה-צוען.
יג  בקע ים, ויעבירם;    ויצב-מים כמו-נד.
יד  וינחם בענן יומם;    וכל-הלילה, באור אש.
טו  יבקע צורים, במדבר;    וישק, כתהומות רבה.
טז  ויוציא נוזלים מסלע;    ויורד כנהרות מים.
יז  ויוסיפו עוד, לחטוא-לו--    למרות עליון, בצייה.
יח  וינסו-אל בלבבם--    לשאול-אוכל לנפשם.
יט  וידברו, באלוהים:    אמרו, היוכל אל--לערוך שולחן, במדבר.
כ  הן הכה-צור, ויזובו מים--    ונחלים ישטופו:
הגם-לחם, יוכל תת;    אם-יכין שאר לעמו.
כא  לכן, שמע יהוה--    ויתעבר:
ואש, נישקה ביעקוב;    וגם-אף, עלה בישראל.
כב  כי לא האמינו, באלוהים;    ולא בטחו, בישועתו.
כג  ויצו שחקים ממעל;    ודלתי שמיים פתח.
כד  וימטר עליהם מן לאכול;    ודגן-שמיים, נתן למו.
כה  לחם אבירים, אכל איש;    צידה שלח להם לשובע.
כו  יסע קדים, בשמיים;    וינהג בעוזו תימן.
כז  וימטר עליהם כעפר שאר;    וכחול ימים, עוף כנף.
כח  ויפל, בקרב מחנהו;    סביב, למשכנותיו.
כט  ויאכלו וישבעו מאוד;    ותאוותם, יביא להם.
ל  לא-זרו מתאוותם;    עוד, אוכלם בפיהם.
לא  ואף אלוהים, עלה בהם,    ויהרוג, במשמניהם;
ובחורי ישראל    הכריע.
לב  בכל-זאת חטאו-עוד;    ולא-האמינו, בנפלאותיו.
לג  ויכל-בהבל ימיהם;    ושנותם, בבהלה.
לד  אם-הרגם ודרשוהו;    ושבו, ושיחרו-אל.
לה  ויזכרו, כי-אלוהים צורם;    ואל עליון, גואלם.
לו  ויפתוהו בפיהם;    ובלשונם, יכזבו-לו.
לז  וליבם, לא-נכון עימו;    ולא נאמנו, בבריתו.
לח  והוא רחום, יכפר עוון--    ולא-ישחית:
והרבה, להשיב אפו;    ולא-יעיר, כל-חמתו.
לט  ויזכור, כי-בשר המה;    רוח הולך, ולא ישוב.
מ  כמה, ימרוהו במדבר;    יעציבוהו, בישימון.
מא  וישובו וינסו אל;    וקדוש ישראל התוו.
מב  לא-זכרו את-ידו;    יום, אשר-פדם מני-צר.
מג  אשר-שם במצריים, אותותיו;    ומופתיו, בשדה-צוען.
מד  ויהפוך לדם, יאוריהם;    ונוזליהם, בל-ישתיון.
מה  ישלח בהם ערוב, ויאכלם;    וצפרדע, ותשחיתם.
מו  וייתן לחסיל יבולם;    ויגיעם, לארבה.
מז  יהרוג בברד גפנם;    ושקמותם, בחנמל.
מח  ויסגר לברד בעירם;    ומקניהם, לרשפים.
מט  ישלח-בם, חרון אפו--עברה וזעם וצרה;    משלחת, מלאכי רעים.
נ  יפלס נתיב, לאפו:    לא-חשך ממוות נפשם; וחיתם, לדבר הסגיר.
נא  ויך כל-בכור במצריים;    ראשית אונים, באוהלי-חם.
נב  ויסע כצאן עמו;    וינהגם כעדר, במדבר.
נג  וינחם לבטח, ולא פחדו;    ואת-אויביהם, כיסה הים.
נד  ויביאם, אל-גבול קודשו;    הר-זה, קנתה ימינו.
נה  ויגרש מפניהם, גויים--    ויפילם, בחבל נחלה;
וישכן באוהליהם,    שבטי ישראל.
נו  וינסו וימרו, את-אלוהים עליון;    ועדותיו, לא שמרו.
נז  וייסוגו ויבגדו, כאבותם;    נהפכו, כקשת רמייה.
נח  ויכעיסוהו בבמותם;    ובפסיליהם, יקניאוהו.
נט  שמע אלוהים, ויתעבר;    וימאס מאוד, בישראל.
ס  וייטוש, משכן שילה;    אוהל, שיכן באדם.
סא  וייתן לשבי עוזו;    ותפארתו ביד-צר.
סב  ויסגר לחרב עמו;    ובנחלתו, התעבר.
סג  בחוריו אכלה-אש;    ובתולותיו, לא הוללו.
סד  כוהניו, בחרב נפלו;    ואלמנותיו, לא תבכינה.
סה  וייקץ כישן אדוניי;    כגיבור, מתרונן מיין.
סו  ויך-צריו אחור;    חרפת עולם, נתן למו.
סז  וימאס, באוהל יוסף;    ובשבט אפריים, לא בחר.
סח  ויבחר, את-שבט יהודה;    את-הר ציון, אשר אהב.
סט  וייבן כמו-רמים, מקדשו;    כארץ, יסדה לעולם.
ע  ויבחר, בדויד עבדו;    וייקחהו, ממכלאות צאן.
עא  מאחר עלות, הביאו:    לרעות, ביעקוב עמו; ובישראל, נחלתו.
עב  וירעם, כתום לבבו;    ובתבונות כפיו ינחם.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ


יש לך שאלה או הערה?