תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ


תהילים פרק קה

א  הודו ליהוה, קראו בשמו;    הודיעו בעמים, עלילותיו.
ב  שירו-לו, זמרו-לו;    שיחו, בכל-נפלאותיו.
ג  התהללו, בשם קודשו;    ישמח, לב מבקשי יהוה.
ד  דרשו יהוה ועוזו;    בקשו פניו תמיד.
ה  זכרו--נפלאותיו אשר-עשה;    מופתיו, ומשפטי-פיו.
ו  זרע, אברהם עבדו:    בני יעקוב בחיריו.
ז  הוא, יהוה אלוהינו;    בכל-הארץ, משפטיו.
ח  זכר לעולם בריתו;    דבר ציווה, לאלף דור.
ט  אשר כרת, את-אברהם;    ושבועתו לישחק.
י  ויעמידהא ליעקוב לחוק;    לישראל, ברית עולם.
יא  לאמור--לך, אתן את-ארץ-כנען:    חבל, נחלתכם.
יב  בהיותם, מתי מספר;    כמעט, וגרים בה.
יג  ויתהלכו, מגוי אל-גוי;    מממלכה, אל-עם אחר.
יד  לא-הניח אדם לעושקם;    ויוכח עליהם מלכים.
טו  אל-תיגעו במשיחיי;    ולנביאיי, אל-תרעו.
טז  ויקרא רעב, על-הארץ;    כל-מטה-לחם שבר.
יז  שלח לפניהם איש;    לעבד, נמכר יוסף.
יח  עינו בכבל רגלו;    ברזל, באה נפשו.
יט  עד-עת בוא-דברו--    אמרת יהוה צרפתהו.
כ  שלח מלך, ויתירהו;    מושל עמים, ויפתחהו.
כא  שמו אדון לביתו;    ומושל, בכל-קניינו.
כב  לאסור שריו בנפשו;    וזקניו יחכם.
כג  ויבוא ישראל מצריים;    ויעקוב, גר בארץ-חם.
כד  ויפר את-עמו מאוד;    ויעצימהו, מצריו.
כה  הפך ליבם, לשנוא עמו;    להתנכל, בעבדיו.
כו  שלח, משה עבדו;    אהרון, אשר בחר-בו.
כז  שמו-בם, דברי אותותיו;    ומופתים, בארץ חם.
כח  שלח חושך, ויחשיך;    ולא-מרו, את-דברו.
כט  הפך את-מימיהם לדם;    וימת, את-דגתם.
ל  שרץ ארצם צפרדעים;    בחדרי, מלכיהם.
לא  אמר, ויבוא ערוב;    כינים, בכל-גבולם.
לב  נתן גשמיהם ברד;    אש להבות בארצם.
לג  ויך גפנם, ותאנתם;    וישבר, עץ גבולם.
לד  אמר, ויבוא ארבה;    וילק, ואין מספר.
לה  ויאכל כל-עשב בארצם;    ויאכל, פרי אדמתם.
לו  ויך כל-בכור בארצם;    ראשית, לכל-אונם.
לז  ויוציאם, בכסף וזהב;    ואין בשבטיו כושל.
לח  שמח מצריים בצאתם:    כי-נפל פחדם עליהם.
לט  פרש ענן למסך;    ואש, להאיר לילה.
מ  שאל, ויבא שליו;    ולחם שמיים, ישביעם.
מא  פתח צור, ויזובו מים;    הלכו, בצייות נהר.
מב  כי-זכר, את-דבר קודשו;    את-אברהם עבדו.
מג  ויוציא עמו בששון;    ברינה, את-בחיריו.
מד  וייתן להם, ארצות גויים;    ועמל לאומים יירשו.
מה  בעבור, ישמרו חוקיו--    ותורותיו ינצורו;
הללו-יה.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ


יש לך שאלה או הערה?