תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ


תהילים פרק קז

א  הודו ליהוה כי-טוב:    כי לעולם חסדו.
ב  יאמרו, גאולי יהוה--    אשר גאלם, מיד-צר.
ג  ומארצות, קיבצם:    ממזרח וממערב; מצפון ומים.
ד  תעו במדבר, בישימון דרך;    עיר מושב, לא מצאו.
ה  רעבים גם-צמאים--    נפשם, בהם תתעטף.
ו  ויצעקו אל-יהוה, בצר להם;    ממצוקותיהם, יצילם.
ז  וידריכם, בדרך ישרה--    ללכת, אל-עיר מושב.
ח  יודו ליהוה חסדו;    ונפלאותיו, לבני אדם.
ט  כי-השביע, נפש שוקקה;    ונפש רעבה, מילא-טוב.
י  יושבי, חושך וצלמוות;    אסירי עוני וברזל.
יא  כי-המרו אמרי-אל;    ועצת עליון נאצו.
יב  ויכנע בעמל ליבם;    כשלו, ואין עוזר.
יג  ויזעקו אל-יהוה, בצר להם;    ממצוקותיהם, יושיעם.
יד  יוציאם, מחושך וצלמוות;    ומוסרותיהם ינתק.
טו  יודו ליהוה חסדו;    ונפלאותיו, לבני אדם.
טז  כי-שיבר, דלתות נחושת;    ובריחי ברזל גידע.
יז  אווילים, מדרך פשעם;    ומעוונותיהם, יתענו.
יח  כל-אוכל, תתעב נפשם;    ויגיעו, עד-שערי מוות.
יט  ויזעקו אל-יהוה, בצר להם;    ממצוקותיהם יושיעם.
כ  ישלח דברו, וירפאם;    וימלט, משחיתותם.
כא  יודו ליהוה חסדו;    ונפלאותיו, לבני אדם.
כב  ויזבחו, זבחי תודה;    ויספרו מעשיו ברינה.
כג ]  יורדי הים, באונייות;    עושי מלאכה, במים רבים.
כד ]  המה ראו, מעשי יהוה;    ונפלאותיו, במצולה.
כה ]  ויאמר--ויעמד, רוח סערה;    ותרומם גליו.
כו ]  יעלו שמיים, יירדו תהומות;    נפשם, ברעה תתמוגג.
כז ]  יחוגו וינועו, כשיכור;    וכל-חכמתם, תתבלע.
כח ]  ויצעקו אל-יהוה, בצר להם;    וממצוקותיהם, יוציאם.
כט  יקם סערה, לדממה;    ויחשו, גליהם.
ל  וישמחו כי-ישתוקו;    וינחם, אל-מחוז חפצם.
לא  יודו ליהוה חסדו;    ונפלאותיו, לבני אדם.
לב  וירוממוהו, בקהל-עם;    ובמושב זקנים יהללוהו.
לג  ישם נהרות למדבר;    ומוצאי מים, לצימאון.
לד  ארץ פרי, למלחה;    מרעת, יושבי בה.
לה  ישם מדבר, לאגם-מים;    וארץ צייה, למוצאי מים.
לו  ויושב שם רעבים;    ויכוננו, עיר מושב.
לז  ויזרעו שדות, וייטעו כרמים;    ויעשו, פרי תבואה.
לח  ויברכם וירבו מאוד;    ובהמתם, לא ימעיט.
לט  וימעטו וישוחו--    מעוצר רעה ויגון.
מ  ]  שופך בוז, על-נדיבים;    ויתעם, בתוהו לא-דרך.
מא  וישגב אביון מעוני;    וישם כצאן, משפחות.
מב  יראו ישרים וישמחו;    וכל-עוולה, קפצה פיה.
מג  מי-חכם וישמור-אלה;    ויתבוננו, חסדי יהוה.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ


יש לך שאלה או הערה?