תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב


איוב פרק ח

א                  ויען, בלדד השוחי; ויאמר.
ב  עד-אן, תמלל-אלה;    ורוח כביר, אמרי-פיך.
ג  האל, יעוות משפט;    ואם-שדיי, יעוות-צדק.
ד  אם-בניך חטאו-לו;    וישלחם, ביד-פשעם.
ה  אם-אתה, תשחר אל-אל;    ואל-שדיי, תתחנן.
ו  אם-זך וישר, אתה:    כי-עתה, יעיר עליך; ושילם, נוות צדקך.
ז  והיה ראשיתך מצער;    ואחריתך, ישגה מאוד.
ח  כי-שאל-נא, לדור ראשון;    וכונן, לחקר אבותם.
ט  כי-תמול אנחנו, ולא נדע:    כי צל ימינו עלי-ארץ.
י  הלוא-הם יורוך, יאמרו לך;    ומליבם, יוציאו מילים.
יא  היגאה-גומא, בלא ביצה;    ישגה-אחו בלי-מים.
יב  עודנו באיבו, לא ייקטף;    ולפני כל-חציר ייבש.
יג  כן--אורחות, כל-שוכחי אל;    ותקוות חנף תאבד.
יד  אשר-יקוט כסלו;    ובית עכביש, מבטחו.
טו  יישען על-ביתו, ולא יעמוד;    יחזיק בו, ולא יקום.
טז  רטוב הוא, לפני-שמש;    ועל גנתו, יונקתו תצא.
יז  על-גל, שורשיו יסובכו;    בית אבנים יחזה.
יח  אם-יבלענו ממקומו;    וכיחש בו, לא ראיתיך.
יט  הן-הוא, משוש דרכו;    ומעפר, אחר יצמחו.
כ  הן-אל, לא ימאס-תם;    ולא-יחזיק, ביד-מרעים.
כא  עד-ימלא שחוק פיך;    ושפתיך תרועה.
כב  שונאיך ילבשו-בושת;    ואוהל רשעים איננו.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב


יש לך שאלה או הערה?