תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב


איוב פרק כב

א                  ויען, אליפז התימני; ויאמר.
ב  הלאל יסכון-גבר--    כי-יסכון עלימו משכיל.
ג  החפץ לשדיי, כי תצדק;    ואם-בצע, כי-תתם דרכיך.
ד  המיראתך יוכיחך;    יבוא עימך, במשפט.
ה  הלוא רעתך רבה;    ואין-קץ, לעוונותיך.
ו  כי-תחבול אחיך חינם;    ובגדי ערומים תפשיט.
ז  לא-מים, עייף תשקה;    ומרעב, תמנע-לחם.
ח  ואיש זרוע, לו הארץ;    ונשוא פנים, יישב בה.
ט  אלמנות, שילחת ריקם;    וזרועות יתומים ידוכא.
י  על-כן, סביבותיך פחים;    ויבהלך, פחד פתאום.
יא  או-חושך לא-תראה;    ושפעת-מים תכסך.
יב  הלוא-אלוה, גובה שמיים;    וראה ראש כוכבים כי-רמו.
יג  ואמרת, מה-ידע אל;    הבעד ערפל ישפוט.
יד  עבים סתר-לו, ולא יראה;    וחוג שמיים, יתהלך.
טו  האורח עולם תשמור--    אשר דרכו מתי-אוון.
טז  אשר-קומטו ולא-עת;    נהר, יוצק יסודם.
יז  האומרים לאל, סור ממנו;    ומה-יפעל שדיי למו.
יח  והוא מילא בתיהם טוב;    ועצת רשעים, רחקה מני.
יט  יראו צדיקים וישמחו;    ונקי, ילעג-למו.
כ  אם-לא נכחד קימנו;    ויתרם, אכלה אש.
כא  הסכן-נא עימו ושלם;    בהם, תבואתך טובה.
כב  קח-נא מפיו תורה;    ושים אמריו, בלבבך.
כג  אם-תשוב עד-שדיי, תיבנה;    תרחיק עוולה, מאוהלך.
כד  ושית-על-עפר בצר;    וכצור נחלים אופיר.
כה  והיה שדיי בצריך;    וכסף תועפות לך.
כו  כי-אז, על-שדיי תתענג;    ותישא אל-אלוה פניך.
כז  תעתיר אליו, וישמעך;    ונדריך תשלם.
כח  ותגזר-אומר, ויקם לך;    ועל-דרכיך, נגה אור.
כט  כי-השפילו, ותאמר גווה;    ושח עיניים יושיע.
ל  ימלט אי-נקי;    ונמלט, בבור כפיך.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב


יש לך שאלה או הערה?