תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב


איוב פרק כט

א                  ויוסף איוב, שאת משלו; ויאמר.
ב  מי-ייתנני כירחי-קדם;    כימי, אלוה ישמרני.
ג  בהילו נרו, עלי ראשי;    לאורו, אלך חושך.
ד  כאשר הייתי, בימי חורפי;    בסוד אלוה, עלי אוהלי.
ה  בעוד שדיי, עימדי;    סביבותיי נעריי.
ו  ברחוץ הליכיי בחמה;    וצור יצוק עימדי, פלגי-שמן.
ז  בצאתי שער עלי-קרת;    ברחוב, אכין מושבי.
ח  ראוני נערים ונחבאו;    וישישים, קמו עמדו.
ט  שרים, עצרו במילים;    וכף, ישימו לפיהם.
י  קול-נגידים נחבאו;    ולשונם, לחיכם דבקה.
יא  כי אוזן שמעה, ותאשרני;    ועין ראתה, ותעידני.
יב  כי-אמלט, עני משווע;    ויתום, ולא-עוזר לו.
יג  ברכת אובד, עליי תבוא;    ולב אלמנה ארנין.
יד  צדק לבשתי, וילבשני;    כמעיל וצניף, משפטי.
טו  עיניים הייתי, לעיוור;    ורגליים לפיסח אני.
טז  אב אנוכי, לאביונים;    וריב לא-ידעתי אחקרהו.
יז  ואשברה, מתלעות עוול;    ומשיניו, אשליך טרף.
יח  ואומר, עם-קיני אגווע;    וכחול, ארבה ימים.
יט  שורשי פתוח אלי-מים;    וטל, ילין בקצירי.
כ  כבודי, חדש עימדי;    וקשתי, בידי תחליף.
כא  לי-שמעו וייחלו;    ויידמו, למו עצתי.
כב  אחרי דברי, לא ישנו;    ועלימו, תיטוף מילתי.
כג  וייחלו כמטר לי;    ופיהם, פערו למלקוש.
כד  אשחק אליהם, לא יאמינו;    ואור פניי, לא יפילון.
כה  אבחר דרכם,    ואשב ראש:
ואשכון, כמלך בגדוד;    כאשר אבילים ינחם.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב


יש לך שאלה או הערה?