תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב


איוב פרק ל

א  ועתה, שחקו עליי--    צעירים ממני, לימים:
אשר-מאסתי אבותם--    לשית, עם-כלבי צאני.
ב  גם-כוח ידיהם, למה לי;    עלימו, אבד כלח.
ג  בחסר ובכפן, גלמוד:    העורקים צייה--אמש, שואה ומשואה.
ד  הקוטפים מלוח עלי-שיח;    ושורש רתמים לחמם.
ה  מן-גו יגורשו;    יריעו עלימו, כגנב.
ו  בערוץ נחלים לשכון;    חורי עפר וכפים.
ז  בין-שיחים ינהקו;    תחת חרול יסופחו.
ח  בני-נבל, גם-בני בלי-שם--    ניכאו, מן-הארץ.
ט  ועתה, נגינתם הייתי;    ואהי להם למילה.
י  תיעבוני, רחקו מני;    ומפניי, לא-חשכו רוק.
יא  כי-יתרי פיתח, ויענני;    ורסן, מפניי שילחו.
יב  על-ימין, פרחח יקומו:    רגליי שילחו; ויסולו עליי, אורחות אידם.
יג  נתסו, נתיבתי:    להוותי יועילו; לא עוזר למו.
יד  כפרץ רחב יאתיו;    תחת שואה, התגלגלו.
טו  הוהפך עליי,    בלהות:
תרדוף כרוח, נדיבתי;    וכעב, עברה ישועתי.
טז  ועתה--עליי, תשתפך נפשי;    יאחזוני ימי-עוני.
יז  לילה--עצמיי, ניקר מעליי;    ועורקיי, לא ישכבון.
יח  ברוב-כוח, יתחפש לבושי;    כפי כותונתי יאזרני.
יט  הורני לחומר;    ואתמשל, כעפר ואפר.
כ  אשווע אליך, ולא תענני;    עמדתי, ותתבונן בי.
כא  תיהפך לאכזר לי;    בעוצם ידך תשטמני.
כב  תישאני אל-רוח, תרכיבני;    ותמוגגני, תושייה.
כג  כי-ידעתי, מוות תשיבני;    ובית מועד לכל-חי.
כד  אך לא-בעי, ישלח-יד;    אם-בפידו, להן שוע.
כה  אם-לא בכיתי, לקשה-יום;    עגמה נפשי, לאביון.
כו  כי טוב קיוויתי, ויבוא רע;    ואייחלה לאור, ויבוא אופל.
כז  מעיי רותחו ולא-דמו;    קידמוני ימי-עוני.
כח  קודר הילכתי, בלא חמה;    קמתי בקהל אשווע.
כט  אח, הייתי לתנים;    וריע, לבנות יענה.
ל  עורי, שחר מעליי;    ועצמי-חרה, מני-חורב.
לא  ויהי לאבל, כינורי;    ועוגבי, לקול בוכים.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב


יש לך שאלה או הערה?