תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב


איוב פרק לז

א  אף-לזאת, יחרד ליבי;    וייתר, ממקומו.
ב  שמעו שמוע ברוגז קולו;    והגה, מפיו ייצא.
ג  תחת-כל-השמיים ישרהו;    ואורו, על-כנפות הארץ.
ד  אחריו, ישאג-קול--    ירעם, בקול גאונו;
ולא יעקבם,    כי-יישמע קולו.
ה  ירעם אל בקולו, נפלאות;    עושה גדולות, ולא נדע.
ו  כי לשלג, יאמר--    הווא-ארץ:
וגשם מטר;    וגשם, מטרות עוזו.
ז  ביד-כל-אדם יחתום--    לדעת, כל-אנשי מעשהו.
ח  ותבוא חיה במו-ארב;    ובמעונותיה תשכון.
ט  מן-החדר, תבוא סופה;    וממזרים קרה.
י  מנשמת-אל ייתן-קרח;    ורוחב מים במוצק.
יא  אף-ברי, יטריח עב;    יפיץ, ענן אורו.
יב  והוא מסיבות, מתהפך בתחבולותיו    לפועלם:
כול אשר יצוום,    על-פני תבל ארצה.
יג  אם-לשבט אם-לארצו--    אם-לחסד, ימציאהו.
יד  האזינה זאת איוב;    עמוד, והתבונן נפלאות אל.
טו  התדע, בשום-אלוה עליהם;    והופיע, אור עננו.
טז  התדע, על-מפלשי-עב;    מפלאות, תמים דעים.
יז  אשר-בגדיך חמים--    בהשקיט ארץ, מדרום.
יח  תרקיע עימו, לשחקים;    חזקים, כראי מוצק.
יט  הודיענו, מה-נאמר לו;    לא-נערוך, מפני-חושך.
כ  היסופר-לו, כי אדבר;    אם-אמר איש, כי יבולע.
כא  ועתה, לא ראו אור--    בהיר הוא, בשחקים;
ורוח עברה,    ותטהרם.
כב  מצפון, זהב יאתה;    על-אלוה, נורא הוד.
כג  שדיי לא-מצאנוהו, שגיא-כוח;    ומשפט ורוב-צדקה, לא יענה.
כד  לכן, יראוהו אנשים;    לא-יראה, כל-חכמי-לב.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב


יש לך שאלה או הערה?