תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


משלי פרק ו

א  בני, אם-ערבת לריעך;    תקעת לזר כפיך.
ב  נוקשת באמרי-פיך;    נלכדת, באמרי-פיך.
ג  עשה זאת איפוא בני, והינצל--    כי באת בכף-ריעך;
לך התרפס,    ורהב ריעך.
ד  אל-תיתן שינה לעיניך;    ותנומה, לעפעפיך.
ה  הינצל, כצבי מיד;    וכציפור, מיד יקוש.

ו  לך-אל-נמלה עצל;    ראה דרכיה וחכם.
ז  אשר אין-לה קצין--    שוטר ומושל.
ח  תכין בקיץ לחמה;    אגרה בקציר, מאכלה.
ט  עד-מתיי עצל תשכב;    מתיי, תקום משנתך.
י  מעט שינות, מעט תנומות;    מעט, חיבוק ידיים לשכב.
יא  ובא-כמהלך רישך;    ומחסורך, כאיש מגן.

יב  אדם בלייעל, איש אוון;    הולך, עיקשות פה.
יג  קורץ בעיניו, מולל ברגליו;    מורה, באצבעותיו.
יד  תהפוכות, בליבו--חורש רע בכל-עת;    מדיינים ישלח.
טו  על-כן--פתאום, יבוא אידו;    פתע יישבר, ואין מרפא.

טז  שש-הנה, שנא יהוה;    ושבע, תועבת נפשו.
יז  עיניים רמות, לשון שקר;    וידיים, שופכות דם-נקי.
יח  לב--חורש, מחשבות אוון;    רגליים ממהרות, לרוץ לרעה.
יט  יפיח כזבים, עד שקר;    ומשלח מדנים, בין אחים.

כ  נצור בני, מצות אביך;    ואל-תיטוש, תורת אימך.
כא  קושרם על-ליבך תמיד;    עונדם, על-גרגרותיך.
כב  בהתהלכך, תנחה אותך--    בשוכבך, תשמור עליך;
והקיצות,    היא תשיחך.
כג  כי נר מצוה, ותורה אור;    ודרך חיים, תוכחות מוסר.
כד  לשמורך, מאשת רע;    מחלקת, לשון נוכרייה.
כה  אל-תחמוד יופייה, בלבבך;    ואל-תיקחך, בעפעפיה.
כו  כי בעד-אישה זונה,    עד-כיכר-לחם:
ואשת איש--    נפש יקרה תצוד.

כז  היחתה איש אש בחיקו;    ובגדיו, לא תישרפנה.
כח  אם-יהלך איש, על-הגחלים;    ורגליו, לא תיכווינה.
כט  כן--הבא, אל-אשת ריעהו:    לא-יינקה, כל-הנוגע בה.
ל  לא-יבוזו לגנב, כי יגנוב--    למלא נפשו, כי ירעב.
לא  ונמצא, ישלם שבעתיים:    את-כל-הון ביתו ייתן.
לב  נואף אישה חסר-לב;    משחית נפשו, הוא יעשנה.
לג  נגע-וקלון ימצא;    וחרפתו, לא תימחה.
לד  כי-קנאה חמת-גבר;    ולא-יחמול, ביום נקם.
לה  לא-יישא, פני כל-כופר;    ולא-יאבה, כי תרבה-שוחד.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


יש לך שאלה או הערה?