תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


משלי פרק ז

א  בני, שמור אמריי;    ומצוותיי, תצפון איתך.
ב  שמור מצוותיי וחיה;    ותורתי, כאישון עיניך.
ג  קושרם על-אצבעותיך;    כותבם, על-לוח ליבך.
ד  אמור לחכמה, אחותי את;    ומודע, לבינה תקרא.
ה  לשמורך, מאישה זרה;    מנוכרייה, אמריה החליקה.
ו  כי, בחלון ביתי--    בעד אשנבי נשקפתי.
ז  וארא בפתיים, אבינה בבנים--    נער חסר-לב.
ח  עובר בשוק, אצל פינה;    ודרך ביתה יצעד.
ט  בנשף-בערב יום;    באישון לילה, ואפילה.
י  והנה אישה, לקראתו;    שית זונה, ונצורת לב.
יא  הומייה היא וסוררת;    בביתה, לא-ישכנו רגליה.
יב  פעם, בחוץ--פעם ברחובות;    ואצל כל-פינה תארוב.
יג  והחזיקה בו, ונשקה לו;    העזה פניה, ותאמר לו.
יד  זבחי שלמים עליי;    היום, שילמתי נדריי.
טו  על-כן, יצאתי לקראתך;    לשחר פניך, ואמצאך.
טז  מרבדים, רבדתי ערשי;    חטובות, אטון מצריים.
יז  נפתי משכבי--    מור אהלים, וקינמון.
יח  לכה נרווה דודים, עד-הבוקר;    נתעלסה, באוהבים.
יט  כי אין האיש בביתו;    הלך, בדרך מרחוק.
כ  צרור-הכסף, לקח בידו;    ליום הכסא, יבוא ביתו.
כא  הטתו, ברוב לקחה;    בחלק שפתיה, תדיחנו.
כב  הולך אחריה, פתאום:    כשור, אל-טבח יבוא; וכעכס, אל-מוסר אוויל.
כג  עד יפלח חץ, כבדו--    כמהר ציפור אל-פח;
ולא-ידע,    כי-בנפשו הוא.
כד  ועתה בנים, שמעו-לי;    והקשיבו, לאמרי-פי.
כה  אל-ישט אל-דרכיה ליבך;    אל-תתע, בנתיבותיה.
כו  כי-רבים חללים הפילה;    ועצומים, כל-הרוגיה.
כז  דרכי שאול ביתה;    יורדות, אל-חדרי-מוות.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


יש לך שאלה או הערה?