תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


משלי פרק יב

א  אוהב מוסר, אוהב דעת;    ושונא תוכחת בער.
ב  טוב--יפיק רצון, מיהוה;    ואיש מזימות ירשיע.
ג  לא-ייכון אדם ברשע;    ושורש צדיקים, בל-יימוט.
ד  אשת-חיל, עטרת בעלה;    וכרקב בעצמותיו מבישה.
ה  מחשבות צדיקים משפט;    תחבולות רשעים מרמה.
ו  דברי רשעים ארוב-דם;    ופי ישרים, יצילם.
ז  הפוך רשעים ואינם;    ובית צדיקים יעמוד.
ח  לפי-שכלו, יהולל-איש;    ונעווה-לב, יהיה לבוז.
ט  טוב נקלה, ועבד לו--    ממתכבד, וחסר-לחם.
י  יודע צדיק, נפש בהמתו;    ורחמי רשעים, אכזרי.
יא  עובד אדמתו, ישבע-לחם;    ומרדף ריקים חסר-לב.
יב  חמד רשע, מצוד רעים;    ושורש צדיקים ייתן.
יג  בפשע שפתיים, מוקש רע;    וייצא מצרה צדיק.
יד  מפרי פי-איש, ישבע-טוב;    וגמול ידי-אדם, ישיב לו.
טו  דרך אוויל, ישר בעיניו;    ושומע לעצה חכם.
טז  אוויל--ביום, ייוודע כעסו;    וכוסה קלון ערום.
יז  יפיח אמונה, יגיד צדק;    ועד שקרים מרמה.
יח  יש בוטה, כמדקרות חרב;    ולשון חכמים מרפא.
יט  שפת-אמת, תיכון לעד;    ועד-ארגיעה, לשון שקר.
כ  מרמה, בלב-חורשי רע;    וליועצי שלום שמחה.
כא  לא-יאונה לצדיק כל-אוון;    ורשעים, מלאו רע.
כב  תועבת יהוה, שפתי-שקר;    ועושי אמונה רצונו.
כג  אדם ערום, כוסה דעת;    ולב כסילים, יקרא איוולת.
כד  יד-חרוצים תמשול;    ורמייה, תהיה למס.
כה  דאגה בלב-איש ישחנה;    ודבר טוב ישמחנה.
כו  יתר מריעהו צדיק;    ודרך רשעים תתעם.
כז  לא-יחרוך רמייה צידו;    והון-אדם יקר חרוץ.
כח  באורח-צדקה חיים;    ודרך נתיבה אל-מוות.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


יש לך שאלה או הערה?