תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


משלי פרק יג

א  בן חכם, מוסר אב;    ולץ, לא-שמע גערה.
ב  מפרי פי-איש, יאכל טוב;    ונפש בוגדים חמס.
ג  נוצר פיו, שומר נפשו;    פושק שפתיו, מחיתה-לו.
ד  מתאווה ואין, נפשו עצל;    ונפש חרוצים תדושן.
ה  דבר-שקר, ישנא צדיק;    ורשע, יבאיש ויחפיר.
ו  צדקה, תיצור תום-דרך;    ורשעה, תסלף חטאת.
ז  יש מתעשר, ואין כול;    מתרושש, והון רב.
ח  כופר נפש-איש עושרו;    ורש, לא-שמע גערה.
ט  אור-צדיקים ישמח;    ונר רשעים ידעך.
י  רק-בזדון, ייתן מצה;    ואת-נועצים חכמה.
יא  הון, מהבל ימעט;    וקובץ על-יד ירבה.
יב  תוחלת ממושכה, מחלה-לב;    ועץ חיים, תאווה באה.
יג  בז לדבר, ייחבל לו;    וירא מצוה, הוא ישולם.
יד  תורת חכם, מקור חיים--    לסור, ממוקשי מוות.
טו  שכל-טוב, ייתן-חן;    ודרך בוגדים איתן.
טז  כל-ערום, יעשה בדעת;    וכסיל, יפרוש איוולת.
יז  מלאך רשע, ייפול ברע;    וציר אמונים מרפא.
יח  ריש וקלון, פורע מוסר;    ושומר תוכחת יכובד.
יט  תאווה נהיה, תערב לנפש;    ותועבת כסילים, סור מרע.
כ  הולך את-חכמים יחכם;    ורועה כסילים ירוע.
כא  חטאים, תרדף רעה;    ואת-צדיקים, ישלם-טוב.
כב  טוב--ינחיל בני-בנים;    וצפון לצדיק, חיל חוטא.
כג  רוב-אוכל, ניר ראשים;    ויש נספה, בלא משפט.
כד  חושך שבטו, שונא בנו;    ואוהבו, שיחרו מוסר.
כה  צדיק--אוכל, לשובע נפשו;    ובטן רשעים תחסר.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


יש לך שאלה או הערה?