תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


משלי פרק יד

א  חכמות נשים, בנתה ביתה;    ואיוולת, בידיה תהרסנו.
ב  הולך ביושרו, ירא יהוה;    ונלוז דרכיו בוזהו.
ג  בפי-אוויל, חוטר גאווה;    ושפתי חכמים, תשמורם.
ד  באין אלפים, איבוס בר;    ורוב-תבואות, בכוח שור.
ה  עד אמונים, לא יכזב;    ויפיח כזבים, עד שקר.
ו  ביקש-לץ חכמה ואין;    ודעת לנבון נקל.
ז  לך מנגד, לאיש כסיל;    ובל-ידעת, שפתי-דעת.
ח  חכמת ערום, הבין דרכו;    ואיוולת כסילים מרמה.
ט  אווילים, יליץ אשם;    ובין ישרים רצון.
י  לב--יודע, מורת נפשו;    ובשמחתו, לא-יתערב זר.
יא  בית רשעים, יישמד;    ואוהל ישרים יפריח.
יב  יש דרך ישר, לפני-איש;    ואחריתה, דרכי-מוות.
יג  גם-בשחוק יכאב-לב;    ואחריתה שמחה תוגה.
יד  מדרכיו ישבע, סוג לב;    ומעליו, איש טוב.
טו  פתי, יאמין לכל-דבר;    וערום, יבין לאשורו.
טז  חכם ירא, וסר מרע;    וכסיל, מתעבר ובוטח.
יז  קצר-אפיים, יעשה איוולת;    ואיש מזימות, יישנא.
יח  נחלו פתיים איוולת;    וערומים, יכתירו דעת.
יט  שחו רעים, לפני טובים;    ורשעים, על-שערי צדיק.
כ  גם-לריעהו, יישנא רש;    ואוהבי עשיר רבים.
כא  בז-לריעהו חוטא;    ומחונן ענווים אשריו.
כב  הלוא-יתעו, חורשי רע;    וחסד ואמת, חורשי טוב.
כג  בכל-עצב, יהיה מותר;    ודבר-שפתיים, אך-למחסור.
כד  עטרת חכמים עושרם;    איוולת כסילים איוולת.
כה  מציל נפשות, עד אמת;    ויפיח כזבים מרמה.
כו  ביראת יהוה, מבטח-עוז;    ולבניו, יהיה מחסה.
כז  יראת יהוה, מקור חיים--    לסור, ממוקשי מוות.
כח  ברוב-עם הדרת-מלך;    ובאפס לאום, מחיתת רזון.
כט  ארך אפיים, רב-תבונה;    וקצר-רוח, מרים איוולת.
ל  חיי בשרים, לב מרפא;    ורקב עצמות קנאה.
לא  עושק דל, חירף עושהו;    ומכבדו, חונן אביון.
לב  ברעתו, יידחה רשע;    וחוסה במותו צדיק.
לג  בלב נבון, תנוח חכמה;    ובקרב כסילים, תיוודע.
לד  צדקה תרומם-גוי;    וחסד לאומים חטאת.
לה  רצון-מלך, לעבד משכיל;    ועברתו, תהיה מביש.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


יש לך שאלה או הערה?