תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


משלי פרק יח

א  לתאווה, יבקש נפרד;    בכל-תושייה, יתגלע.
ב  לא-יחפוץ כסיל, בתבונה:    כי, אם-בהתגלות ליבו.
ג  בבוא-רשע, בא גם-בוז;    ועם-קלון חרפה.
ד  מים עמוקים, דברי פי-איש;    נחל נובע, מקור חכמה.
ה  שאת פני-רשע לא-טוב--    להטות צדיק, במשפט.
ו  שפתי כסיל, יבואו בריב;    ופיו, למהלומות יקרא.
ז  פי-כסיל, מחיתה-לו;    ושפתיו, מוקש נפשו.
ח  דברי נרגן, כמתלהמים;    והם, ירדו חדרי-בטן.
ט  גם, מתרפה במלאכתו--    אח הוא, לבעל משחית.
י  מגדל-עוז, שם יהוה;    בו-ירוץ צדיק ונשגב.
יא  הון עשיר, קרית עוזו;    וכחומה נשגבה, במשכיתו.
יב  לפני-שבר, יגבה לב-איש;    ולפני כבוד ענווה.
יג  משיב דבר, בטרם ישמע--    איוולת היא-לו, וכלימה.
יד  רוח-איש, יכלכל מחלהו;    ורוח נכאה, מי יישאנה.
טו  לב נבון, יקנה-דעת;    ואוזן חכמים, תבקש-דעת.
טז  מתן אדם, ירחיב לו;    ולפני גדולים ינחנו.
יז  צדיק הראשון בריבו;    ובא-ריעהו, וחקרו.
יח  מדיינים, ישבית הגורל;    ובין עצומים יפריד.
יט  אח--נפשע מקרית-עוז;    ומדיינים, כבריח ארמון.
כ  מפרי פי-איש, תשבע בטנו;    תבואת שפתיו ישבע.
כא  מוות וחיים, ביד-לשון;    ואוהביה, יאכל פרייה.
כב  מצא אישה, מצא טוב;    ויפק רצון, מיהוה.
כג  תחנונים ידבר-רש;    ועשיר, יענה עזות.
כד  איש ריעים, להתרועע;    ויש אוהב, דבק מאח.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


יש לך שאלה או הערה?