תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


משלי פרק יט

א  טוב-רש, הולך בתומו--    מעיקש שפתיו, והוא כסיל.
ב  גם בלא-דעת נפש לא-טוב;    ואץ ברגליים חוטא.
ג  איוולת אדם, תסלף דרכו;    ועל-יהוה, יזעף ליבו.
ד  הון--יוסיף, ריעים רבים;    ודל, מריעהו ייפרד.
ה  עד שקרים, לא יינקה;    ויפיח כזבים, לא יימלט.
ו  רבים, יחלו פני-נדיב;    וכל-הריע, לאיש מתן.
ז  כל אחי-רש, שנאוהו--    אף כי מריעיהו, רחקו ממנו;
מרדף אמרים    לו-המה.
ח  קונה-לב, אוהב נפשו;    שומר תבונה, למצוא-טוב.
ט  עד שקרים, לא יינקה;    ויפיח כזבים יאבד.

י  לא-נאוה לכסיל תענוג;    אף, כי-לעבד משול בשרים.
יא  שכל אדם, האריך אפו;    ותפארתו, עבור על-פשע.
יב  נהם ככפיר, זעף מלך;    וכטל על-עשב רצונו.
יג  הוות לאביו, בן כסיל;    ודלף טורד, מדייני אישה.
יד  בית והון, נחלת אבות;    ומיהוה, אישה משכלת.
טו  עצלה, תפיל תרדמה;    ונפש רמייה תרעב.
טז  שומר מצוה, שומר נפשו;    בוזה דרכיו ימות.
יז  מלווה יהוה, חונן דל;    וגמולו, ישלם-לו.
יח  יסר בנך, כי-יש תקווה;    ואל-המיתו, אל-תישא נפשך.
יט  גדול-חמה, נושא עונש:    כי אם-תציל, ועוד תוסיף.
כ  שמע עצה, וקבל מוסר--    למען, תחכם באחריתך.
כא  רבות מחשבות בלב-איש;    ועצת יהוה, היא תקום.
כב  תאוות אדם חסדו;    וטוב-רש, מאיש כזב.
כג  יראת יהוה לחיים;    ושבע ילין, בל-ייפקד רע.
כד  טמן עצל ידו, בצלחת;    גם-אל-פיהו, לא ישיבנה.
כה  לץ תכה, ופתי יערים;    והוכיח לנבון, יבין דעת.
כו  משדד-אב, יבריח אם--    בן, מביש ומחפיר.
כז  חדל-בני, לשמוע מוסר;    לשגות, מאמרי-דעת.
כח  עד בלייעל, יליץ משפט;    ופי רשעים, יבלע-אוון.
כט  נכונו ללצים שפטים;    ומהלומות, לגו כסילים.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


יש לך שאלה או הערה?