תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


משלי פרק כא

א  פלגי-מים לב-מלך, ביד-יהוה;    על-כל-אשר יחפוץ יטנו.
ב  כל-דרך-איש, ישר בעיניו;    ותוכן ליבות יהוה.
ג  עשה, צדקה ומשפט--    נבחר ליהוה מזבח.
ד  רום-עיניים, ורחב-לב--    ניר רשעים חטאת.
ה  מחשבות חרוץ, אך-למותר;    וכל-אץ, אך-למחסור.
ו  פועל אוצרות, בלשון שקר--    הבל נידף, מבקשי-מוות.
ז  שוד-רשעים יגורם:    כי מיאנו, לעשות משפט.
ח  הפכפך דרך איש וזר;    וזך, ישר פועלו.
ט  טוב, לשבת על-פינת-גג--    מאשת מדיינים, ובית חבר.
י  נפש רשע, איוותה-רע;    לא-יוחן בעיניו ריעהו.
יא  בענוש-לץ, יחכם-פתי;    ובהשכיל לחכם, ייקח-דעת.
יב  משכיל צדיק, לבית רשע;    מסלף רשעים לרע.
יג  אוטם אוזנו, מזעקת-דל--    גם-הוא יקרא, ולא ייענה.
יד  מתן בסתר, יכפה-אף;    ושוחד בחיק, חמה עזה.
טו  שמחה לצדיק, עשות משפט;    ומחיתה, לפועלי אוון.
טז  אדם--תועה, מדרך השכל:    בקהל רפאים ינוח.
יז  איש מחסור, אוהב שמחה;    אוהב יין-ושמן, לא יעשיר.
יח  כופר לצדיק רשע;    ותחת ישרים בוגד.
יט  טוב, שבת בארץ-מדבר--    מאשת מדיינים וכעס.
כ  אוצר, נחמד ושמן--בנווה חכם;    וכסיל אדם יבלענו.
כא  רודף, צדקה וחסד--    ימצא חיים, צדקה וכבוד.
כב  עיר גיבורים, עלה חכם;    ויורד, עוז מבטחה.
כג  שומר פיו, ולשונו--    שומר מצרות נפשו.
כד  זד יהיר, לץ שמו--    עושה, בעברת זדון.
כה  תאוות עצל תמיתנו:    כי-מיאנו ידיו לעשות.
כו  כל-היום, התאווה תאווה;    וצדיק ייתן, ולא יחשוך.
כז  זבח רשעים, תועבה;    אף, כי-בזימה יביאנו.
כח  עד-כזבים יאבד;    ואיש שומע, לנצח ידבר.
כט  העז איש רשע בפניו;    וישר, הוא יבין דרכו.
ל  אין חכמה, ואין תבונה--    ואין עצה, לנגד יהוה.

לא  סוס--מוכן, ליום מלחמה;    וליהוה, התשועה.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


יש לך שאלה או הערה?