תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


משלי פרק כז

א  אל-תתהלל, ביום מחר:    כי לא-תדע, מה-ילד יום.
ב  יהללך זר ולא-פיך;    נוכרי, ואל-שפתיך.
ג  כובד-אבן, ונטל החול;    וכעס אוויל, כבד משניהם.
ד  אכזרייות חמה, ושטף אף;    ומי יעמוד, לפני קנאה.
ה  טובה, תוכחת מגולה--    מאהבה מסותרת.
ו  נאמנים, פצעי אוהב;    ונעתרות, נשיקות שונא.
ז  נפש שבעה, תבוס נופת;    ונפש רעבה, כל-מר מתוק.
ח  כציפור, נודדת מן-קינה--    כן-איש, נודד ממקומו.
ט  שמן וקטורת, ישמח-לב;    ומתק ריעהו, מעצת-נפש.
י  ריעך וריע אביך, אל-תעזוב--    ובית אחיך, אל-תבוא ביום אידך;
טוב שכן קרוב,    מאח רחוק.
יא  חכם בני, ושמח ליבי;    ואשיבה חורפי דבר.
יב  ערום, ראה רעה נסתר;    פתיים, עברו נענשו.
יג  קח-בגדו, כי-ערב זר;    ובעד נוכרייה חבלהו.
יד  מברך ריעהו, בקול גדול--בבוקר השכם:    קללה, תיחשב לו.
טו  דלף טורד, ביום סגריר;    ואשת מדיינים, נשתווה.
טז  צופניה צפן-רוח;    ושמן ימינו יקרא.
יז  ברזל בברזל יחד;    ואיש, יחד פני-ריעהו.
יח  נוצר תאנה, יאכל פרייה;    ושומר אדוניו יכובד.
יט  כמים, הפנים לפנים--    כן לב-האדם, לאדם.
כ  שאול ואבדו, לא תשבענה;    ועיני האדם, לא תשבענה.
כא  מצרף לכסף, וכור לזהב;    ואיש, לפי מהללו.
כב  אם תכתוש-את-האוויל, במכתש בתוך הריפות--    בעלי:
לא-תסור מעליו,    איוולתו.
כג  ידוע תדע, פני צאנך;    שית ליבך, לעדרים.
כד  כי לא לעולם חוסן;    ואם-נזר, לדור ודור.
כה  גלה חציר, ונראה-דשא;    ונאספו, עישבות הרים.
כו  כבשים ללבושך;    ומחיר שדה, עתודים.
כז  ודי, חלב עזים--ללחמך, ללחם ביתך;    וחיים, לנערותיך.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


יש לך שאלה או הערה?